יושבת אני ותופרת…..

וכשאני יושבת לתפור עם חברות – מה טוב.
את הארנב המטריף הזה, על פי גזרות של טילדה, אין ספק שהצלחתי להכין רק בזכות חברתן התומכת (והכייפית) של שרון רותם ויעל קיפודים (ידעתם שיש לה גם שם משפחה אחר???).

זה הרגיש לי קצת כמו ניסוי סוציולוגי באינטגרציה, לשבת עם שתי גאונות התפירה האלה, אבל הן היו מאוד סבלניות ו…טה-דה גם אני הצלחתי (אחרי כמה פרימות והרבה יותר זמן מהן)

ואני חייבת להפשיט אותו (איכס! זה נכון! כל הרשת מלאה עירום. לאן הגענו???) כדי שתראו איזה לב רקום יש לו, מתוך החלפת הקישוטונים הכה-מהממת שקיבלתי מריבי לפני זמן מה)

ואחרי שהפשטתי את הארנב, הלבשתי את אורי, לצורך צילומי החצאית החדשה שתפרתי לה.

הילה, אף היא אייקון תפירה, הזמינה אותי לערב תפירה וקשקשת (אולי זה קשור לרמזים מממממש מממממש עבים שפיזרתי בסביבתה בהתמדה) היתה לה הדרכה מדליקה ביותר (מה עשו אנשים לפני האינטרנט????) שגדולתה- אין צורך לשרטט גזרות ולגזור בדים. צריך לדעת מתמטיקה וצריך המון סבלנות – מדובר על מלבן בד שנתפר פנסים פנסים בכל היקפו (בחלק העליון כמובן) כך שהיקף החלק העליון  שליש מההיקף המקורי.

בדיעבד, תהליך ארוך ומיגע, בפעם הבאה אני מעתיקה גזרות

החצאית אמורה להיות מיני ,אלא שטרם נתפרה המכפלת… ופתאום חשבתי שגם האורך הזה לא רע… בכל אופן זה עדיין נתון לשינוי, כך היא נראית כרגע:

והנה מבט על החצאית עצמה

אז שרון יעל והילה – תודה ענקית על הדרכה, הדגמה השראה, חברה ואירוח- מתה עליכן!!!

יש לי גם כמה תוצרים תפורים שהכנתי לבד דווקא, אבל עליהם בפוסט הבא.

יום נפלא, נילי.