Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘יצירה’ Category

ואני אתחיל מהגעגוע  דווקא-

לפני כשנה סבתי האהובה נפטרה בשיבה טובה. אני לא אכנס פה לסיפורים עליה, ועל הקשר הקרוב והמיוחד שהיה בינינו אלא אתמקד ביצירה. בעת פינוי דירתה כל אחד מבני המשפחה, וגם סתם אנשים שהיא היתה יקרה להם באו ובחרו חפצים עם ערך סנטימנטלי עבורם. אני קיבלתי כמה רהיטי וכלי וינטג' משגעים. והנה אני מתחילה אט אט ליצור ולהכניס אותם אל ביתי…

קודם כל מזנון עץ שעמד אצלה בפינת האוכל בצבע הזה

שינה פניו ונראה כך אחרי שיוף מאסיבי, שתי שכבות צבע ושיוף עדין של הדפנות.

(הצבע הוא טורקיז או אקווה בהיר מאוד, בלתי אפשרי לצלם כראוי במיקומו ובלתי סביר שאזיז אותו בשביל הצילום 🙂 )

הנה קלוז אפ על הצד שבכל זאת קיבל קצת אור 🙂

גם את סט התה המנוקד לקחתי למזכרת וכרגע הוא עומד ממש באותו מיקום שעמד אצל סבתי, אם כי לדעתי כל התצוגה בארון הזה זמנית ביותר….

ונעבור לתמונות… השתיים הראשונות פורקו והורכבו מחדש.

אמנם מסגרות בגדלים הללו הם לא דבר יקר, אבל מעצם זה שעשיתי שימוש חוזר במסגרות מבית סבתא גם נתתי להן ניחוח ישן ומיוחד וגם נתתי לעצמי ציון לשבח באקולוגיה…

אחת מיועדת לחדר של אופיר-

והשניה לחדר של אורי, עם גלויה שקניתי בבזל. (אני במסע מיסגור גלויות ואיורים שקניתי בכל מיני מקומות בעולם, אם תרצו לראות עוד רק תגידו).

שתיהן פשוטות וזריזות ביותר להכנה- רק התאמה של דפי רקע.

בתמונה הזו- שנתתי היום לערן ליום הולדתו (המעברים האסוציאטיביים היום חדים, הא?) כבר התעסקתי קצת יותר עם העיצוב.

זו מסגרת לבנה פשוטה מאיקאה, שנצבעה עם לורד ע"ב שמן (painty של ZIG)

[מי שעוקב אחרי גם בפייסבוק גם מכיר את הצילום הזה, שנלקח ביום העצמאות, וגם מבין שהתעסקתי הרבה עם השיר הזה של INXS כשהתגעגעגתי לערן אתמול 🙂 ]

אני אוהבת את ההפרדה בין השכבות שיוצרת הזכוכית

אז הוספתי עוד כמה אלמנטים תלת מימדיים על גביה

(האלמנט המרכזי כאן מתוך סט של BO BUNNY שקיבלנו באירוע השקת המדבק-אות אז אני אנצל שוב את ההזדמנות להודות לדפי ורחלי על המוצר הנפלא ועל הסדנא הכייפית, וגם לקשת ולהילה יוזמות ומארגנות הארוע).

והתמונה האחרונה, שאין לי מה לכתוב על המסגרת שלה…חוץ מזה שביום שאיקאה יפסיקו להביא כאלה אהיה בבעיה כנראה… היא גם כן לא איזו בשורה עיצובית, אבל כן מתנת פרידה לבחור מהעבודה שמייצג את הציטוט במדויק. ואני פשוט גאה בו בטירוף.

אז מה הקשר בין כל מה שהראיתי בפוסט הזה? אולי שכשאין יותר מדי זמן ליצור מזקקים את המעט או לפרוייקטים קלילים וזריזים או לדברים בעלי משמעות רגשית.

ואולי תוותרו לי על הקשר הפעם… 🙂

סופש נפלא לכולם,

נילי.

Read Full Post »

אני אתעלם לרגע מהתירוצים להיעלמותי הוירטואלית (בחיים האמיתיים דווקא תיפקדתי לא רע בחודשים האחרונים…) ורק אודה לכל מי שהתענין/התלונן/שאל/בירר/תיחקר/כתב/דרש או מצא את דרכו לומר לי שהבלוג חסר לו – זה באמת החמיא לי- תודה!
והנה ההוכחה שבכל זאת פה ושם בחודשים האחרונים כן יצרתי
באוקטובר האחרון ערן ואני חגגנו 12 שנות נישואין. זו עוד אחת מהעובדות היבשות שאני כותבת ולא מאמינה שייגעתי והגעתי לזמן הזה…

תפיסת הזמן שלי מעוותת, תפיסת הגיל שלי מעוותת ויש שיגידו משהו גם על תפיסת המציאות שלי (אבל אני מתעקשת על זה שהעולם יפה!)  לפני חודשיים מישהו שאל אותי "את בטוחה שאת בת 37?"  חייכתי, זו סתם היתה מחמאה בגרוש, אבל האמת היא שלא- אני בטוחה שאני בת 27 ולכן אני כל פעם מופתעת מעצמי על ההספק – שיואו- אמא לשלושה ילדים. שיואו איזה ותק מקצועי ו..שיואו – ערן – 12 שנים??????

🙂

אני גם באמת מאחלת לכל הזוגות הצעירים יותר- זוגיות כזו אחרי 12 שנות.

טוב. הבטחתי להוכיח יצירה.

בהתחשב בעובדה שערן באמת באמת אדם רגיש ומעריך השקעה…בהתחשב בזה שחשבון הבנק משותף והשקעה חומרית זה לא חוכמה… התעליתי על חוסר המוזה והכנתי לו מתנה אישית תוצרת בית.

יונים אני לא כל כך אוהבת, אבל ישופים מאוד ובזוג בכלל…

הינשופים עצמם מעיסת נייר על חוט מתכת, הענף מעץ הקלמנטינות שלנו.

ובאווירת הזוגיות הנה עוד שלושה דפים מאלבום ה-40 של ערן-

הראשון עם תמונה מתחת לחופה, אין כאן עיצוב אלבומים, רק לקחת צילום שמספר את כל הסיפור גם ככה, ולהדביק על דף יפה

ואם זוגיות אי אפשר בלי שלושת הפירות המוצלחים של הנישואים האלו….

בלי להיכנס לשאלות ערכיות של כן סילבסטר לא סילבסטר ומתי ראש השנה (ברור שבתשרי! אבל מה אכפת לי להנות ולבלות גם במוצש הקרוב???לא רואה סתירה)

מאחלת לעצמי שבשנת 2012 אני אצליח ליצור יותר, וגם לשמור איתכם יותר על קשר. כל שאר התחומים- רק שישאר ככה…..

מאחלת לכם עוד שנה מוצלחת או סתם סופש נעים – מה שתרצו.

נילי

Read Full Post »

אם סליחה זו המילה הכי קשה (לדעת אלטון ג'ון) אז תודה זו המילה הכי קלה?
בכל אופן כייפית למדי, חשובה לשני הצדדים והזדמנות נהדרת ליצירה קטנה וקלילה…מסכימים איתי?

בימים האחרונים עשיתי שימוש אינטנסיבי בחותמת thanks שלי.
למורות ומדריכות החוגים של ילדיי רציתי להודות על עוד שנה נפלאה. וחזרתי אל פרוייקט קל מאין כמוהו ושיוצא תמיד יפה ומתוק- פרחי נייר בעציצון.
הפעם את פרחי הנייר הרכבתי ממספר שכבות והצמדתי בעזרת סיכות מתפצלות יפיפיות.


על העציצים ליפפתי חוט רקמה ומילאתי אותם בחומר פיסולי במרקם גרגירי. אפשר כמובן להשתמש גם בפלסטלינה רגילה או כל חומר שהוא שימלא את העציץ ויעניק לו יציבות.


וככה הם נראים בתמונה קבוצתית.

מן הסתם רציתי להוסיף כרטיס או תגית עם כמה מילים.
אז לפעמים גם סקראפרים מדופלמים חייבים להודות שמיותר להתקשקש יותר מדי על תגית- התגיות הללו נראו לי כל כך יפות שרק החתמתי את הכיתוב המתאים, והשארתי מקום לכמה מילים אישיות


ועוד שני דברים קטנים היו לי, אם החותמת כבר מלוכלכת….,

ראשית בשוונג של יצירת פרחי השכבות יצרתי גם שני כרטיסי תודה ושלחתי לצרויה אילן כתרומה לפרוייקט "כנפיים של קרמבו"

ולבסוף לשרון  היקרה נתתי משהו, קנוי אמנם, שחשבתי שיהיה לה שימושי – חרוזי קרמיקה מאוירים. קנוי, אמרתי? אז לפחות שהאריזה תיהיה בעבודת יד… כמה שאריות שהיו על השולחן ו2 דקות פנויות הולידו את המעטפה הזו.

ומה נשאר? תודה לכם שקפצתם לבקר, ואם תמצאו לנכון גם להגיב אז ביכללללללל

תודה,

נילי.

החומרים ששימשו אותי:
עציצי חרס קטנים ביבוא "סירקה"
פרחי נייר prima ו kaiser
סיכות מתפצלות אבן חן
חוט מתכת דק
חומר פיסולי icanB צבע לבן של AMOS
חוטי רקמה
ולכרטיסים-

בסיסי כרטיסים ומעטפות בצבע שמנת

דף רקע little girl by echo park paper

תגיות ניירkaisercrafts

Read Full Post »

אחרי ליפוף של חבל סנפלינג לכדי קערת בד, זו מהפוסט הקודם, ליפפתי גם נצרים לכדי סלסלות.
אי שם בפברואר השתתפתי במסיבת יום הולדת בה נערכה סדנא של סלימה ליצירת סלסלה (אוקיי, צירפתי את עצמי למסיבת יום הולדת של ילדה בת 10 . מודה.) זו עבודה מאוד מאוד טכנית ומהנה (למי שאוהב חוויות מדטטיביות, שלא לומר, סזיפיות אך משחררות מוח לחלוטין) ואם מתעלמים לרגע מכך שאת התוצר, דהיינו סלסלת נצרים קטנה, ניתן לקנות בכל חנות של הכל ב- 2 שח (כי דולר זה ה-מ-ו-ן בשביל זה) אפשר להנות ממנה.
אלו צמד הסלסלות שהכנו אורי, בתי הכורה, ואני באותה מסיבה. אני גאה לומר שהשמאלית,  זו ה היפה יותר, היא מעשה ידיה של אורי דווקא.


כעבור מספר ימים התבשרנו במייל שמתוכנן יום כיף לעובדי החברה שלנו, במהלכו בין השאר תתקיים סדנאת קליעת סלים של סלימה.
ברב חוצפתי הרשיתי לעצמי להתקשר אל סימה עצמה, שהיתה מקסימה ואדיבה, ולבקש שתביא עבורי סלסלה מעט יותר מורכבת – בכל זאת התנסות שניה בתוך חודש…. בסדנאות למבוגרים היא גם מביאה כל מיני "חרוזים" מן הטבע כל מיני פירות מיובשים שהיא חוררה – רעיון נפלא בכלל למוביילים ושאר יצירות טבעיות.
זו הסלסלה שהכנתי הפעם ואותה אני באמת אוהבת (אולי אפילו הייתי משלמת עליה 10 שח…)

שיהיה שבוע טוב, ושקט לכולם.

נילי.

Read Full Post »

את טרנד הקערות המלופפת היכרתי כבר לפני שנה וחצי, עת באחת ההחלפות זכיתי בענק ואלין המוכשרת הכינה לי קערה שעד היום יש לה מקום של כבוד אצלי בסלון.
אז עוד לא היו לי בדים, לא מכונת תפירה ולא שום מחשבה על התפתחות לכיוון.
בנתיים רכשתי, תפרתי, פרמתי וגזרתי בדים לרב והיה לי ברור שזה רק עניין של זמן עד שיגיע הרגע המיוחל ואכין לבד עוד קערה מלופפת.
הרגע הגיע לפני כחודש. דיקלה, בחורה מוכשרת יפיפייה ומתוקה להפליא (אני חשה צורך לפרט כי אין לה בלוג שאוכל לפרגן לה ולכם קישור)
התנדבה ללמד אותנו את המלאכה.
קודם כל, לדיקלה וליעל המארחת שלנו, הכנתי כתודה שי קטן- קופסאת פיצ'פקס

וכעת לסיפור הקערה שלי…

באותו ערב נהניתי הנאה מרובה וחשבתי שאפצח לי בקריירה שניה של ליפוף בדים, היה ערב מושלם עם חברה נהדרת והייתי בעננים.

יצאתי מהערב עםפרוייקט כמעט כמעט גמור, של קערה עליזה ואופטימית וחשבתי שעוד שנייה  או שתיים אני מסיימת אותה.

התהליך הסיום הכל הצליח לקרות, החל מתקלות במכונה, דרך חוטים שנגמרו באמצע (ואין לי עוד לבן ואני חייבת להמשיך עכשיו! ועצבנית!!!) וכלה בצ'אנק שלם של אצבע שנחתך עם הבד, כי לחתוך רצועות לא מדויקות זה כל כך קל וזריז ולא צריך אפילו להסתכל (חברות, הסכין גלגלת הזה חד מהיר יעיל ונהדר, מומלץ בחום, אבל בעיקר למשתמשים זהירים וחכמים ממני), אצבע חבושה לשבוע וחצי, צלקת מכוערת ובעיקר – המון המון שנאה שפיתחתי כלפי הקערה וכלפי עצמי בעודי מאלצת את עצמי לסיים אותה.

אז לא, לא נראה לי שיהיו לי עוד קערות מלופפות, ולמען האמת גם עם זאת אני מנסה לחשוב מה לעשות, כי היא מעצבנת אותי כל פעם שאני רואה אותה אצלי בבית….

😦

טוב- קבלוה

וכעת לא יעלה על הדעת שלא אשחרר איזו הצצה לתחפושות פורים של הילדים. אין הרבה מה לדבר על יצירתיות ביום החג. אצלנו בישוב חוגגים שבוע מראש בתחפושות לא קנויות לפי נושאים- יום ירוק, יום חיות, יום כזה ויום אחר. כל השבוע עסקנו ביצירת בגדים משקיות אשפה גדולות, מגבעות מקרטון ושאר רעיונות מקוריים יותר ומקוריים פחות. כשהגיע יום שישי לא לי ולא לילדים נשאר הרבה כוח להתחפש או לצלם… אז ככה בקטנה-

אורי התחפשה למג, אהובתו של הרקולס מהסרט האהוב של דיסני, אופיר התחפש למסי האהוב לא פחות במחוזותינו ורוני עם שמלה מסתובבת מאוד, למלכת הכוכבים (תוך סירוב לענוד כתר על תלתלי האפרו המתוקים.)

ולמרות שבאדר מרבים בשמחה אני קצת מבואסת – טיול חלום שלנו ליפן שהתבטל (מצטערת להישמע כה אגוצנטרית, צר בלוגי כעולם נמלה, אף כי אני מודעת להשלכות החמורות יותר של האסון) לא בלי ששילמנו דמי ביטול לחברת התעופה, שיפוץ תקוע לפני שהחל, דיאטה תקועה לא פחות, נסיעת עבודה (הארוכה ביותר עד כה)  של ערן ושאר עניינים (כולל סיפור הקערה שמפורט לעיל)

עצות לשיפור המצב רוח תתקבלנה בשמחה …

נילי

Read Full Post »

אז ככה
קודם כל to set the record straight למרות שניסיתי להציג את עצמי כ"אם השנה" ברשומה הקודמת, יוצא שבסופו של דבר לא אוכל לעזור כפי שתכננתי עם יריד היצירה לחג, עקב מחויבות משפחתית שצצה באותו יום.
בכל אופן הראיתי למורות כמה רעיונות ולפחות חלק מהן אימצו בשמחה ויבצעו עם הורה מתנדב אחר.

בנתיים היות וביקשתן, אלו הרעיונות שהצעתי לדוכני היצירה שיתקיימו ביום שישי ברוח המיחזור,

לפרוייקט הראשון היות ולא מצאתי את הדוגמא שהכנתי בשוע שעבר, צילמתי את שלבי העבודה:

1. סימנית עץ.

החומרים הדרושים- מגנט פרסומת, בריסטול חום/קראפט, בריסטול ירוק, בריסטול אדום/ורוד/אחר, דבק חזק, טוש חום, מספריים ומנקבי צורות בצואת פרח או תפוח.

חותכים/גוזרים 2 מלבנים מקרטון חום בגודל 15#5 סמ .

מקפלים את המלבנים לשניים ומדביקים בכל צד מגנט.

בכדי "להסתיר" את המגנטים מדביקים מעליהם את מלבן הקרטון השני

עם טוש חום, מסמנים צורה של גזע עץ וגוזרים

מניחים ליד הגזע את הקרטון הירוק וגוזרים צמרת בצורת ענן או עיגול, פעמיים.

מדביקים את שני החלקים הירוקים משני צידי ה"גזע"

ול"פיניש" מנקבים פרחים או תפוחים ומדביקים על גבי העץ

נכון קלולי? כמובן אותו רעיון ניתן לביצוע עם כל צורה אחרת שתחמדו, אחרי חג האילנות.

2. מסגרת עם פסיפס קומיקסי.

שוב, פרוייקט שאפשר ליצור בכל צורה.

יוצרים וחותכים עם סכין יפני, צורה מקרטון אפור או קאפה דקה. (אני השתמשתי במסגרת קרטון קנויה, אם אתם יוצרים לבד מקרטון הייתי ממליצה על צורה פחות עגלגלה כמובן)

גורעים במרכז עיגול או מלבן בגודל המתאים לתמונה.

מתחילים לצפות את הקרטון בפיסות נייר. אני השתמשי בקומיקס מעיתוני "דיסני" את הפיסות מדביקים שתי וערב בעזרת דבק פלסטי מדולל במים.

שימו לב- את פיסות הנייר יש לקרוע ולא לגזור על מנת שהחיבור בין פיסה לפיסה ישתלב יותר יפה

לאחר יבוש מלא (כמה שעות טובות-יממה, תלוי בכמות הדבק) מחוררים עם קרופ-א-דייל ומשחילים רצועה כלשהי ליצירת מתלה.

להדגשת גבולות המסגרת ניתן "ללכלך" את הקצוות עם כרית דיו.

לבסוף כמובן מדביקים תמונה לצידה האחורי של המסגרת (אפשר גם להדביק לפני התמונה שקף להגנה על הצילום).

3. סלסלה לפירות יבשים

את שלי לא סיימתי, רציתי לשלב שקית ניילון נוספת בצבע אחר.

לכל סלסלה צריך- סלסלת פלסטיק (של פטריות למשל) 2 שקיות נילון צבעוניות ומספריים.

גוזרים את השקיות לרצועות של כ2.5 סמ רוחב.

קושרים שתי רצועות יחד לקבלת רצועה ארוכה שתקיף את הסלסלה

משחילים מלמטה ומלמעלה לסירוגין ומותחים היטב, שורה אחרי שורה. בסוף כל שורה קושרים את שתי הקצוות של הרצועה וגוזרים עודפי ניילון.

עבור הידית קולעים צמה הדוקה וקושרים משני צידי הסלסלה.

יותר מיחזור מזה??? 🙂

4.עציץ פרחי נייר

לצורך המיחזור ניתן להחליף את עציצון החרס בפקק של מרכך כביסה או במיכל גמדים/מעדן חלב.

ממלאים עציץ בפלסטלינה חומה.

מנקבים 3 פרחים בגדלים שונים  מניירות צבעוניים

מדביקים את הפרחים לפי הגודל בעזרת דבק דו צדדי ספוגי, בין הפרח הבינוני לגדול נועצים חוט מתכת דק על ריבוע הדבק, אשר ישמש כגבעול.

נועצים את הגבעולים בפלסטלינה.

5. עציץ נוי מפוסל

החומרים: חימק קל ( ICLAY)  פלסטלינה חומה, עציץ ושיפודי עץ

את גבעולי העץ נועצים בפלסטלינה ועליהם מצמידים את הפרח

השיטה הכי קלה ליצור פרח: יוצרים מהחימר "נקניקיה" ומועכים אותה בין שתי אצבעות לקבלת מעין פיתה אליפטית ארוכה, מתחילים לגלגל בחלק התחתון כך שנוצרת ספירלה שבחלקה התחתון סגורה יותר ובחלקה העליון פתוחה.

ליצירת חיפושיות יוצרים חצי כדור אדום ועליו ניתן לסמן עם טוש פרמננט שור פס ונקודות.

עד כאן מה שהכנתי בשבוע שעבר.

עוד  רעיון ממש מדליק של עציץ "ירוק עד" מצאתי היום בבלוג של יעל קשלס, יש שם קישור שיוביל לעוד רעיונות יצירה נפלאים לחג.
אז יצירה מהנה וחג שמח,
נילי.

Read Full Post »

כנראה קצת באשמת הבלוג אבל אולי לא רק, לאחרונה אנשים לא מוכנים לקבל ממני מתנות קנויות.
זה מאוד מחמיא כמובן, זה רק טיפה מלחיץ אותי, לתת מתנות ללא פתק החלפה למישהו שהוא לא ערן/אמא שלי/ החברה הכי טובה שלי….
החודש זה במקרה יצא אל מול אח ואחות- בני דודתי היקרים, שביקשו והתעקשו למתנה מלאכת יד.
בן דודי ומשפחתו בנו בית ועשו שינוי חיים רציני השנה עם עזיבתם את מרכז תל אביב לטובת המושב הכי יפה (לדעתי) בלב השרון.
בן דודי ואשתו דוגלים במינימליזם כדרך חיים וזה גם הקו העיצובי בבית (המושלם!) שלהם. הם ביקשו ארגז אחסון בצבעי תכלת-חום לחלל המשפחה, ובמידות מאוד מוגדרות. הארגז קנוי (לבן במקור) וכך הוא נראה לאחר טיפולי

נכון יש לו שיק של ארגז תפוזים ישן?
יופי כי אם הם ממש לא יאהבו אותו, למשפחה מאחורי הבית יש פרדס… 😉

ובמשפחתה של בת דודתי (אחותו) חגגו החודש בת מצווה לבכורה.
לשמחתי ביקשה הנערה אלבום מעוצב ידני ממני.
(אני אומרת לשמחתי לא כי זה היה כל כך קל, אלא כי אני שמחה שיש עדיין בנות 12 שמעדיפות עיצוב עדין על פני האלבומים הדיגיטליים חסרי הטעם והזהים בכל – שרואים בכל בת מצווה בימים אלה )
הבקשה היתה לאלבום דפים המשלב תמונות מכל הגילאים לצד ריבועים ריקים המיועדים לברכות. מבחינה עיצובית לא היו בקשות מיוחדות רק שיהיה "נקי" ולא עמוס מדי.
הנה כמה עמודים מהאלבום:






אלבום שאני מכינה לאנשים אחרים שונה מאוד מעמודים מעוצבים שאני מכינה להנאתי. לפעמים הדפים ה"טרנדיים" שאני אוהבת כל כך, מאוד קשים לעיכול על ידי אנשים מחוץ לעניינים….ואני יכולה להבין את זה.

אז התלבטתי אם להעלות אותו לבלוג (מה גם שצילומים נעשו בלחץ זמן ורובם יצאו מטושטשים מאוד) בכל אופן, האלבום התקבל בשמחה רבה ואני כבר קיבלתי מאז הזמנה לעוד אלבום ברכות דומה. :-).

רק בשמחות,

ועד לפעם הבאה, שבוע מצוין לכולם

נילי

Read Full Post »

Older Posts »