Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘עיסת נייר’

אני אתעלם לרגע מהתירוצים להיעלמותי הוירטואלית (בחיים האמיתיים דווקא תיפקדתי לא רע בחודשים האחרונים…) ורק אודה לכל מי שהתענין/התלונן/שאל/בירר/תיחקר/כתב/דרש או מצא את דרכו לומר לי שהבלוג חסר לו – זה באמת החמיא לי- תודה!
והנה ההוכחה שבכל זאת פה ושם בחודשים האחרונים כן יצרתי
באוקטובר האחרון ערן ואני חגגנו 12 שנות נישואין. זו עוד אחת מהעובדות היבשות שאני כותבת ולא מאמינה שייגעתי והגעתי לזמן הזה…

תפיסת הזמן שלי מעוותת, תפיסת הגיל שלי מעוותת ויש שיגידו משהו גם על תפיסת המציאות שלי (אבל אני מתעקשת על זה שהעולם יפה!)  לפני חודשיים מישהו שאל אותי "את בטוחה שאת בת 37?"  חייכתי, זו סתם היתה מחמאה בגרוש, אבל האמת היא שלא- אני בטוחה שאני בת 27 ולכן אני כל פעם מופתעת מעצמי על ההספק – שיואו- אמא לשלושה ילדים. שיואו איזה ותק מקצועי ו..שיואו – ערן – 12 שנים??????

🙂

אני גם באמת מאחלת לכל הזוגות הצעירים יותר- זוגיות כזו אחרי 12 שנות.

טוב. הבטחתי להוכיח יצירה.

בהתחשב בעובדה שערן באמת באמת אדם רגיש ומעריך השקעה…בהתחשב בזה שחשבון הבנק משותף והשקעה חומרית זה לא חוכמה… התעליתי על חוסר המוזה והכנתי לו מתנה אישית תוצרת בית.

יונים אני לא כל כך אוהבת, אבל ישופים מאוד ובזוג בכלל…

הינשופים עצמם מעיסת נייר על חוט מתכת, הענף מעץ הקלמנטינות שלנו.

ובאווירת הזוגיות הנה עוד שלושה דפים מאלבום ה-40 של ערן-

הראשון עם תמונה מתחת לחופה, אין כאן עיצוב אלבומים, רק לקחת צילום שמספר את כל הסיפור גם ככה, ולהדביק על דף יפה

ואם זוגיות אי אפשר בלי שלושת הפירות המוצלחים של הנישואים האלו….

בלי להיכנס לשאלות ערכיות של כן סילבסטר לא סילבסטר ומתי ראש השנה (ברור שבתשרי! אבל מה אכפת לי להנות ולבלות גם במוצש הקרוב???לא רואה סתירה)

מאחלת לעצמי שבשנת 2012 אני אצליח ליצור יותר, וגם לשמור איתכם יותר על קשר. כל שאר התחומים- רק שישאר ככה…..

מאחלת לכם עוד שנה מוצלחת או סתם סופש נעים – מה שתרצו.

נילי

Read Full Post »

בלי לשים לב הבלוג הקטן שלי צובר קהל קוראים ואני חושבת שממש הגיע הזמן שגם פה יהיה איזה give- away.
ניסיתי לחשוב מה בא לי לתת, והחלטתי שלמרות שיש לי כרגע מ-ל-א-ן חומרי יצירה מגניבים ביותר (הגיע לי המשלוח מארה"ב, והייתי – בואו נאמר – קצת יותר מדי נדיבה כלפי עצמי…), זה יהיה יותר מקורי ומיוחד ו"שלי" לתת משהו דומה לזה:

d79ed79cd790d79bd799d7aa
כשנתתי מלאכית מעיסת נייר לנויה במסגרת "החלפת המשאלות" (הראשונה, יש להוסיף 🙂 )  זכיתי להרבה מחמאות ובקשות לכזו בובה או לסדנא כזו. ולכן לא הרבה זמן אחרי שפתחתי את הבלוג, החלטתי שאכין הדרכה מצולמת בשלבים של הכנת מלאכית. כי…. אמנם זו אומנות במיטבה (שוב אני נדיבה עם עצמי, הא? 😉 ) אבל האמת? כל אחד יכול.

ההדרכה כמעט כמעט מוכנה אבל בינתיים בזכות המטלה המאתגרת הכנתי 4 מלאכיות חדשות. שלוש מוזמנות מראש (לבתים חמים וראויים ביותר) אבל אחת סתם הזדנבה על הדרך. והיא………..יכולה להיות שלכם!!!

אז מה צריך לעשות?

כל יום בארוחת הצהריים אני מבקשת מילדיי שיספרו לי דבר נחמד שקרה להם באותו בוקר (אחחחחח, זה נשמע כל כך פסטורלי ונעים….אולי אספר בהזדמנות זו שכל זה קורה אחרי ריבים עיקשים עם שניים שלא רוצים לרחוץ ידיים, לא רעבים, לא בא להם קציצות, היום תור רוני לשבת לידם, רוצים לראות טלביזיה ובין לבין הריבים מולי גם מצליחים יפה להקניט אחד את השניה …)

בכל מקרה – גם מכם אבקש להשאיר כאן תגובה, ולספר לי על דבר אחד נחמד שהיה לכם החג (ליל הסדר? טיול? מתנה שווה? זמן איכות עם מישהו? הגינה שלכם פורחת?) וגם כיתבו צבע שאתם אוהבים במיוחד.

עכשיו, אם בא לכם גם לספר על ההגרלה במקומות שלכם ברחבי הרשת סבבה, אבל ממש לא חובה. 😉

בעוד שבוע אערוך הגרלה בין התגובות ואשלח את המלאכית לזוכה המאושר. ההגרלה לא תחת פיקוח רו"ח ועו"ד אבל כן תתבצע בעזרת סטטיסטיקאי שאוהב "אקסל"… ולא לדאוג כי במקביל אעלה את ההדרכה המצולמת כך שמי שלא זכה יוכל להכין לעצמו אחת אחרת- וככה everybody wins , נכון?

והנה לדוגמא הדבר הנחמד שקרה לי החג:

חזרתי להתעמל, או ליתר דיוק לספינינג. למי שלא מכיר – יש לי שתי התמכרויות בחיים – אחת לשוקולד ואחת לספינינג. בימים כתיקונם ההתמכרויות האלה מסתדרות נהדר יחד. אבל בשלושת רבעי השנה האחרונה לא התאפשר לי לדווש (ולאכול שוקולד דווקא יצא גם יצא). אז הנה התחיל עידן חדש. חוזרת להתעמל ומקווה לחזור לאיזון… (ולג'ינסים שלי). 🙂

ועכשיו מחכה לתגובות שלכם –

נילי.

Read Full Post »

האתגר החודשי ב"מיקסים" (מי עוד לא מכיר את הבלוג הכי שווה בארץ?) היה להתחפש ליוצר אחר.
החלטתי שבאמת הגיע הזמן להתחפש למישהו עם כשרון…
🙂
אז "התחפשתי" לקית הרינג. אבל תירגמתי אותו לעיצוב תלת מימדי בעיסת נייר.
הכסא עצמו (הבסיס) היה בן 30 לפחות, כסא פלסטיק דהוי ועם המון מדבקות של "דני" עליו (כן, כבר הודיתי כאן בבלוג שאני זקנה, עכשיו אתם מבינים עד כמה…) אבל עם ערך סנטימנטלי….
בניתי לו משענת מקאפה עבה, ציפיתי הכל בעיסת נייר צבעתי וציפיתי בלקה (עניין של 15-20 שעות עבודה – לא רציני…..).

p1010554
למי שלא בעניין של להתעמק עכשיו בביוגרפיה של קית הרינג רק אזכיר שהאמן הנפלא ביקש להעביר מסר של שוויון חברתי בין המינים והגזעים בעזרת הדמויות הצבעוניות והסמלים האוניברסליים שלו (תינוק זוחל, לבבות וכו').

אז יש לנו מסרים חברתיים ופוליטיים
יש לנו מיחזור
יש לנו ערך סנטימנטלי של שימור כסא הילדות שלי
ויש לנו סיכוי לזכות בהגרלה שווה במיקסים.
והכל בעבודה אחת.

שווה, לא?

Read Full Post »