יום הולדת, שוב….

זה התחיל מהבקשה של הגננת של רוני שלקראת חגיגת יום הולדתה בגן נביא אלבום עם 10 תמונות שלה.
דבר ראשון פניתי לאלבום של רוני וגיליתי ש…בושה! אכן יש לה אלבום יפיפה ויש בו כמה וכמה עמודים כשבאחרון שבהם היא …בת שנה בדיוק…

GOD

3 שנים לא פיתחתי לה תמונות???
המשכתי במחשב בניסיון לברור ולבחור 10 תמונות…הקלות הבלתי נסבלת של הצילום הדיגיטלי יוצר אצלנו ספריות על גבי ספריות של כל כך הרבה תמונות מיותרות…

אבל בסוף היו 10. תראו לי אמא שתעז להתעלם מהוראות הגננת של ילדתה…
המחשבה הראשונה היתה להכניס לספרון כיסים סטנדרטי – להזכירכם מדובר כולה על אלבומון לגן, אבל המחשבה השניה היתה "עד שכבר הדפסתי תמונות של הנסיכה…לאלבום כיסים?" וכך מחתיכות קרטון, סטאק דפים שקניתי ממש מזמן דבק ועט שחור אחד נולד לו האלבומון הזה.
הילדה, אם תהיתם, לא ממש התלהבה….:-( אז אם אתם תתנו פידבקים יותר חיוביים ממנה זה יתקבל בברכה…

בעמוד הזה יש טריק קטן…

מתנצלת בפני מי שעוקב אחרי בפייסבוק והתמונות מוכרות לו ברובן, הטעם שלי עקבי… 😉

וחוץ מאותה מסיבה בגן, חגגנו גם בבית בשבת יפה. זה היה ארגון המסיבה הזריז ביותר שידעתי.
בראשון בבוקר בדקנו באינטרנט את התחזית, בצהריים הוצאנו מייל עם הזמנה וכל השאר נעשה/נאפה/עוצב/נתלה/סודר/נוקה/נסחב/התנפח/הועמס/נקנה/נכתב/נופח ביממה וחצי. עכשיו, מי שעוקב אחרי פה כבר זמן יודע שערן הוא אחד הבעלים הכי מפרגנים שיש, ובדרך כלל מפגין סובלנות רבה, שלא לומר הערצה אל מול שאיפות העיצוב שלי, אבל הפעם, ברצינות שנשבר לו ממני…

אבל עכשיו שהכל מאחורינו (והוא עדיין נשוי לי) אפשר להתענג על הזכרונות….אז מה היה לנו?

פינת צילום שהיתה ל-ה-י-ט – תודה לרחלי, שוב, על האביזרים והרקע.

מתנפחים שמילאו את כל החצר והיו משמחים להפליא.

(תודה לקלי על שירות מדהים ונדיבות לב שלא רואים כל יום -להשכרה של כל מה שעולה על דעתכם החל במתנפחים/מכונות מזון/ציוד וכלה בקישוטים משגעים- 054-2152161)

סיפור/הפעלה שכתבתי לרוני ושלקחו בו חלק כל המשפחה הגרעינית וכל החברים  ושבסופו של דבר היה החלק הכי יפה של המסיבה

והמון המון גלוקוז….

לחיי הסיבות למסיבות! וזאת היתה סיבה חייכנית ומטריפה במיוחד….

מזל טוב לרוני ושיהיה שבוע טוב לכולם!!

נילי

סלובניה קרואטיה ואוסטריה- עם ילדים

זה נשמע מייגע אבל גיאגרפית זה לא יוצא מרחקים נוראיים, וזה היה ממש מממש כיף ומומלץ בחום למשפחות.

אז בדיוק לפני שנה טסנו לחופשה משפחתית בת עשרה ימים- חמישה ימים על אגם בלד (בדיעבד הייתי נשארת שם עוד ועוד) יומיים בקרואטיה יום בלובליאנה ויום בוינה.

ובדיוק השבוע סיימתי את האלבום…כן…זה לקח חצי של של התארגנות, בחירה ופיתוח תמונות, חצי שנה של התעלמות מהן וכעשר שעות, לא ברצף, של עבודה ממש.

אז אולי הקצב שלי נעשה גרוע מאלבום לאלבום (גם רמת התוצר אם ניהיה כנים…) אבל לפחות בסוף יש מזכרת ומשהו לילדים לדפדף בו, עם כל הכבוד לתיקיות/סיפריות על המחשב…

and it goes like this (להגדלה אפשר ללחוץ על התמונה)

והנה התוכנית כולה, אם מישהו רוצה המלצות או טיפים על המקומות האלה – מוזמן להגיב פה או במייל

אז רגע לפני שאנחנו טסים לחופשה המשפחתית הבאה שלנו (טוב נו, חודש לפני) ואם נתעלם מהחופשות הזוגיות (בודפשט ותאילנד שכנראה ישארו כמזכרת דיגיטלית בלבד), אפשר לומר ש"ניקיתי את שולחן העבודה שלי" 

או שלא, כי אם הייתי מצלמת לכם איך הוא נראה כרגע הייתם נבהלים.

🙂

בנתיים תהנו מקצה החופש, ושיהיה יום נפלא באמת,

נילי.

לוח והשראה.

יש פה מישהו שעדיין לא מכיר את PINTEREST? מדובר ברשת החברתית השלישית בגודלה (אחרי פייס וטוויטר כמובן). בגדול משתפים שם באוספים של צילומים, מרביתם מרחבי הרשת. כל אחד יוצר לעצמו לוח (או כמה לוחות לפי נושאים) ואנשים בעלי תחומי עניין או טעם דומה עוקבים אלה אחרי אלה. היות והרשת נשלטת ע"י רב נשי הנושאים החזקים שם הם עיצוב, אומנות שימושית אופנה ואוכל.

בקיצור טונות טונות של השראה!!!

לכן, למרות שאני לא מוצאת הרבה זמן ליצירה בימים אלה, הייתי חייבת להירשם להחלפה של לוח השראה מתוך הפינטרסט.

קרין הפרטנרית שלי יצרה לוח השראה (הנה פה) ואני הייתי אמורה להכין לה משהו בעקבותיו. הכוונה לא להכין משהו אחד לאחד מתוך התמונות, אלא ליצור בהשראת הלוח.

הדבר שהכי בלט לי זה צבעוניות וגם חיבה יתרה לגורמי שמיים בכלל ועננים בפרט, והחלטתי להכין משהו עם קשת…

מנייר…

וכשהתחלתי לגזור כבר נסחפתי. אז מה שיצא זו תמונה, צבעונית ועליזה.  ועם קשת.

הקשת עצמה מורכבת מpaper piecing על קרטון. וכל השאר גזור מדפים מדוגמים ומודבק בגבהים שונים.

זה הזמן גם להודות לאמא שלי על "מספרי הפטרוזליה" שקנתה לי, והוחרמו תכף ומיד לטובת יצירת פסי דשא מנייר…

עוד זוית אחרונה…

מקס ברנר הזה… שיבורך עם הקופסאות שלו…רק קצת משמין להכין כל כך הרבה תמונות…

🙂

תודה למיכל שארגנה את ההחלפה ולאורית שמתוך הלוח שלי יצרה לי תמונה מההמת שכבר תלויה בביתי.

שיהיה יום קריר ונפלא לכולם,

 3> נילי.

ארבע תמונות וגעגוע…

ואני אתחיל מהגעגוע  דווקא-

לפני כשנה סבתי האהובה נפטרה בשיבה טובה. אני לא אכנס פה לסיפורים עליה, ועל הקשר הקרוב והמיוחד שהיה בינינו אלא אתמקד ביצירה. בעת פינוי דירתה כל אחד מבני המשפחה, וגם סתם אנשים שהיא היתה יקרה להם באו ובחרו חפצים עם ערך סנטימנטלי עבורם. אני קיבלתי כמה רהיטי וכלי וינטג' משגעים. והנה אני מתחילה אט אט ליצור ולהכניס אותם אל ביתי…

קודם כל מזנון עץ שעמד אצלה בפינת האוכל בצבע הזה

שינה פניו ונראה כך אחרי שיוף מאסיבי, שתי שכבות צבע ושיוף עדין של הדפנות.

(הצבע הוא טורקיז או אקווה בהיר מאוד, בלתי אפשרי לצלם כראוי במיקומו ובלתי סביר שאזיז אותו בשביל הצילום 🙂 )

הנה קלוז אפ על הצד שבכל זאת קיבל קצת אור 🙂

גם את סט התה המנוקד לקחתי למזכרת וכרגע הוא עומד ממש באותו מיקום שעמד אצל סבתי, אם כי לדעתי כל התצוגה בארון הזה זמנית ביותר….

ונעבור לתמונות… השתיים הראשונות פורקו והורכבו מחדש.

אמנם מסגרות בגדלים הללו הם לא דבר יקר, אבל מעצם זה שעשיתי שימוש חוזר במסגרות מבית סבתא גם נתתי להן ניחוח ישן ומיוחד וגם נתתי לעצמי ציון לשבח באקולוגיה…

אחת מיועדת לחדר של אופיר-

והשניה לחדר של אורי, עם גלויה שקניתי בבזל. (אני במסע מיסגור גלויות ואיורים שקניתי בכל מיני מקומות בעולם, אם תרצו לראות עוד רק תגידו).

שתיהן פשוטות וזריזות ביותר להכנה- רק התאמה של דפי רקע.

בתמונה הזו- שנתתי היום לערן ליום הולדתו (המעברים האסוציאטיביים היום חדים, הא?) כבר התעסקתי קצת יותר עם העיצוב.

זו מסגרת לבנה פשוטה מאיקאה, שנצבעה עם לורד ע"ב שמן (painty של ZIG)

[מי שעוקב אחרי גם בפייסבוק גם מכיר את הצילום הזה, שנלקח ביום העצמאות, וגם מבין שהתעסקתי הרבה עם השיר הזה של INXS כשהתגעגעגתי לערן אתמול 🙂 ]

אני אוהבת את ההפרדה בין השכבות שיוצרת הזכוכית

אז הוספתי עוד כמה אלמנטים תלת מימדיים על גביה

(האלמנט המרכזי כאן מתוך סט של BO BUNNY שקיבלנו באירוע השקת המדבק-אות אז אני אנצל שוב את ההזדמנות להודות לדפי ורחלי על המוצר הנפלא ועל הסדנא הכייפית, וגם לקשת ולהילה יוזמות ומארגנות הארוע).

והתמונה האחרונה, שאין לי מה לכתוב על המסגרת שלה…חוץ מזה שביום שאיקאה יפסיקו להביא כאלה אהיה בבעיה כנראה… היא גם כן לא איזו בשורה עיצובית, אבל כן מתנת פרידה לבחור מהעבודה שמייצג את הציטוט במדויק. ואני פשוט גאה בו בטירוף.

אז מה הקשר בין כל מה שהראיתי בפוסט הזה? אולי שכשאין יותר מדי זמן ליצור מזקקים את המעט או לפרוייקטים קלילים וזריזים או לדברים בעלי משמעות רגשית.

ואולי תוותרו לי על הקשר הפעם… 🙂

סופש נפלא לכולם,

נילי.

כמו זוג ינשופים

אני אתעלם לרגע מהתירוצים להיעלמותי הוירטואלית (בחיים האמיתיים דווקא תיפקדתי לא רע בחודשים האחרונים…) ורק אודה לכל מי שהתענין/התלונן/שאל/בירר/תיחקר/כתב/דרש או מצא את דרכו לומר לי שהבלוג חסר לו – זה באמת החמיא לי- תודה!
והנה ההוכחה שבכל זאת פה ושם בחודשים האחרונים כן יצרתי
באוקטובר האחרון ערן ואני חגגנו 12 שנות נישואין. זו עוד אחת מהעובדות היבשות שאני כותבת ולא מאמינה שייגעתי והגעתי לזמן הזה…

תפיסת הזמן שלי מעוותת, תפיסת הגיל שלי מעוותת ויש שיגידו משהו גם על תפיסת המציאות שלי (אבל אני מתעקשת על זה שהעולם יפה!)  לפני חודשיים מישהו שאל אותי "את בטוחה שאת בת 37?"  חייכתי, זו סתם היתה מחמאה בגרוש, אבל האמת היא שלא- אני בטוחה שאני בת 27 ולכן אני כל פעם מופתעת מעצמי על ההספק – שיואו- אמא לשלושה ילדים. שיואו איזה ותק מקצועי ו..שיואו – ערן – 12 שנים??????

🙂

אני גם באמת מאחלת לכל הזוגות הצעירים יותר- זוגיות כזו אחרי 12 שנות.

טוב. הבטחתי להוכיח יצירה.

בהתחשב בעובדה שערן באמת באמת אדם רגיש ומעריך השקעה…בהתחשב בזה שחשבון הבנק משותף והשקעה חומרית זה לא חוכמה… התעליתי על חוסר המוזה והכנתי לו מתנה אישית תוצרת בית.

יונים אני לא כל כך אוהבת, אבל ישופים מאוד ובזוג בכלל…

הינשופים עצמם מעיסת נייר על חוט מתכת, הענף מעץ הקלמנטינות שלנו.

ובאווירת הזוגיות הנה עוד שלושה דפים מאלבום ה-40 של ערן-

הראשון עם תמונה מתחת לחופה, אין כאן עיצוב אלבומים, רק לקחת צילום שמספר את כל הסיפור גם ככה, ולהדביק על דף יפה

ואם זוגיות אי אפשר בלי שלושת הפירות המוצלחים של הנישואים האלו….

בלי להיכנס לשאלות ערכיות של כן סילבסטר לא סילבסטר ומתי ראש השנה (ברור שבתשרי! אבל מה אכפת לי להנות ולבלות גם במוצש הקרוב???לא רואה סתירה)

מאחלת לעצמי שבשנת 2012 אני אצליח ליצור יותר, וגם לשמור איתכם יותר על קשר. כל שאר התחומים- רק שישאר ככה…..

מאחלת לכם עוד שנה מוצלחת או סתם סופש נעים – מה שתרצו.

נילי