מאז שהתחלתי לעבוד כשכירה (החצי השנה האחרונה) אני מפנטזת על תיק אוכל הידוע בכינויו תיק בנטו.
אני נתקלתי לראשונה בהדרכה ליצירתו, דרך בלוג של חגית כמו עוד הרבה הרבה דברים נפלאים שנחשפתי אליהם בזכותה (כולל למשל תחום הסקראפבוקינג, לידיעתכם), מאז כבר "בעיקר פורמת" תרגמה ועיברתה את התורה, ובעיקר המון המון בנות כבר תפרו אותו בכמה ואריאצליות וגדלים.
השבוע סוף סוף, יחד עם כמה חברות ובהדרכת יאמה הנהדרת, תפרתי לי אחד.
התיק שלי כיאה לייעודו מבוסס על בד קינוחים מתוקים להפליא שרכשתי מ-ז-מ-ן באמסטרדם (יותר משנה וחצי) וחיכה כל כך יפה לתורו
אגב, אתם כבר שמתם לב שאת כל התיקים שתפרתי אני מצלמת על אותו ענף ומאותה זווית??? 😀
הפטנט של תיק הבנטו הוא שיש לו build in שקית בד נקשרת
מכניסים את האוכל (אגב, אני שמתי לב שאם אני חותכת בבוקר רצועות פלפל אדום ומניחה צלחת על שולחני- כל הבוקר אני מוקד עליה לרגל וכולם- נשים,גברים, בדיאטה ולא בדיאטה יבואו לבקר אותי, יתיישבו לידי וינשנשו פלפל – נסו ותהנו!)
מותחים וקושרים
אני נזכרת עכשיו, שבפגישת העבודה הראשונה שלי עם המנהלת הייתי עם שני תיקים אחד שמכיל את כל צרכיי (זה– ותודה קרן כי הוא משמש אותי כמעט על בסיס יומי) ואחד מעוצב לא פחות שמכיל דפי A4 ומחברת פוליו שנסחבים איתי מפה לשם, אך לא תמיד צריכים להיות עליי.
והיא שאלה בפליאה למה אני מסתובבת עם שני תיקים.
אז מעכשיו – אני אסתובב עם שלושה 🙂
יום נעים,
נילי.