אני אקדים ואומר שעיסת נייר זה תחום מאוד פרוביזורי
את אותו תוצר בדיוק עשרה אמנים שונים יכינו בעשר שיטות שונות והכל יצא יפה/חזק/יציב/מוצלח באותה מידה.
אני צילמתי את הדרך שנראתה לי הפשוטה ביותר להשגת דמות מעיסת נייר- תקראו את ההדרכה, תסתכלו על התמונות ו…..תתפרעו, תשנו, תאלתרו -כמה שאתם רוצים.
ועוד דבר – אני מדריכה של סדנאות עיסת נייר כבר חמש שנים, ואני תמיד תמיד מטיפה להכנת עיסת נייר לבד;
זה זול, זה נראה נהדר וזו חגיגת מיחזור אחת גדולה!!!
א-ב-ל, לאחרונה, היות ואני יוצרת על זמן שאול (איך שרוני נרדמת אני רצה ליצור אבל אין לדעת אם תישן עשרים דקות או שעתיים), אני חוטאת בשימוש באבקת נייר גרוס שניתן לרכוש בחנויות יצירה.
גם לצורך ההדרכה המצולמת השתמשתי באבקה קנויה. להכנת עבודה אחת או יצירה לא גדולה במיוחד; האבקה הזו היא פתרון נהדר. מי שרוצה להמשיך להתנסות בחומר וליצור כמה דברים מוזמן להכין לעצמו עיסה על פי ההוראות האלה.
ועכשיו – לדרך:
* עיסת נייר היא לא חומר פיסולי בפני עצמו אי אפשר ליצור פסל לא ע"י בנייה בחומר (לפחות לא יצירות מורכבות) ולא ע"י גריעה מגוש. שיטת העבודה היא בניית מודלים וציפויים.
את המודל בונים מחומרי מיחזור שונים. לבנית המלאכית השתמשתי בחרוט של חוט תפירה (גדול), כדור קלקר וחתיכת קרטון. אין לכם חרוט? אפשר להכין לבד מקרטון-קורנפלקס שמצפים היטב עם מסקינג טייפ או לחילופין להשתמש ב"גוף" עם צורה אחרת – בקבוק שתיה אישי של קולה למשל הוא בסיס נהדר לדמות נשית.
* את חתיכת הקרטון מגלגלים ומדביקים עם מסקינג טייפ (עדיפות לזה העשוי מנייר, העיסה נצמדת אליו מצוין) ומכניסית לחרוט, ליצירת הצוואר של הדמות.
* בעזרת דבק חם מדביקים לגליל הקרטון את כדור הקלקר.
* ליצירת זרועות השתמשתי בנייר עיתון יבש ומסקינג טייפ. מעצבים צורה של זרוע ומדביקים לחרוט.
* אפשר לעצור בשלב הזה ולצפות בעיסת נייר או להמשיך וליצור פרטים עיצוביים. אני יצרתי גם שוליים מוגבהים ליצירת מראה מעניין יותר של החצאית.
ואפרופו לשנות ולעצב כרצונכם – תוך כדי עבודה חרוט אחד פתאום הפך לי לחתול:
* מי שרוצה בובה/ילדה/אישה עוצר פה. מי שרוצה מלאכית יוצר כעת את הכנפיים.
על גבי נייר פרגמנט עבה או שקף מציירים צורה של כנף. אני הושפעתי קלות ממוטיביים "סקראפיים" אפשר ליצור כנפיים אליפטיות או בצורת טיפה…
* גוזרים את הכנפיים (הכי קל לקפל לשניים את הנייר) ומצפים בדבק גליטר. וכל המרבה הרי זה משובח…
* לאחר ייבוש מלא של הכנפיים מדביקים אותן לגב המלאכית בעזרת דבק חם.
* והנה מתחילים להתלכלך: יוצרים עיסת נייר ומצפים את העבודה כולה בשכבה (3-4 ממ עובי) של עיסת נייר. חשוב בעיקר לצפות היטב את אותם מקומות שיש הדבקה בכדי שנקבל פסל שלם ושהחלקים השונים לא ישברו או יסדקו במשך הזמן (הצוואר, מרכז הכנפיים וכו').
זה הזמן להוסיף ולפסל את הפרטים הקטנים עם העיסה – שיער, חזה, כפתורים על השמלה, כפות ידיים וכו' וכו'
אפשר גם לפסל תווי פנים. אני יותר אוהבת לצייר אותם, קודם כל כי אני לא עד כדי כך מוכשרת 🙂 ושנית לחומר מרקם משלו ודי קשה לפסל אלמנטים ממש ממש עדינים כמו אף ועפעפיים.
לפני שמניחים את העבודה לייבוש כדאי להחליקה. אם אתם עובדים עם עיסת נייר מאבקה, ההחלקה היא עם אצבע רטובה במים, ואם השקעתם והכנתם עיסה, ההחלקה ע"י דבק טפטים.
זמן הייבוש תלוי במזג האוויר ובעובי שכבת הציפוי, כמו גם במידת הרטיבות של העיסה שעבדתם עימה. אבל קחו בחשבון 24 שעות לכל הפחות.
יגעתם והגעתם לשלב הצביעה. 🙂 אפשר לצבוע בצבעים אקריליים, אפשר להדביק מפיות, נייר אורז או כל נייר דקורטיבי אחר וכו.
את תווי הפנים אני מציירת עם טושי פרמננט דקים.
ולבסוף כמובן מומלץ לצפות בלקה. שימו לב שזו תיהיה לקה שאינה "מצהיבה". אני אוהבת את רונסילק של יעקובי.
ומה יצא ?????????
היות והפוסט עמוס התמונות גם ככה – מעלה רק תמונה קבוצתית של כל דמויות החרוט שלי (חוץ משניים שכבר נמסרו מזמן), וזה לפני שאפרד מחלקם.
אגב, שימו לב לצפרדע – יצרה אותה בתי המוכשרת אורי כשהייתה בת 6 בלבד (אמרתי כל אחד יכול או שלא אמרתי כל אחד יכול?) במסגרת אתגר מיחזור בקבוקי אקטימל (או איך שקוראים לאילו עם החור).
זה נראה ארוך, כי ניסיתי להסביר לפרטי פרטים את תהליך העבודה, אבל זה באמת לא קשה.
נסו ותהנו 🙂
ואם יש שאלות נוספות אשמח לענות.
נילי.
Read Full Post »