ואני אתחיל מהגעגוע דווקא-
לפני כשנה סבתי האהובה נפטרה בשיבה טובה. אני לא אכנס פה לסיפורים עליה, ועל הקשר הקרוב והמיוחד שהיה בינינו אלא אתמקד ביצירה. בעת פינוי דירתה כל אחד מבני המשפחה, וגם סתם אנשים שהיא היתה יקרה להם באו ובחרו חפצים עם ערך סנטימנטלי עבורם. אני קיבלתי כמה רהיטי וכלי וינטג' משגעים. והנה אני מתחילה אט אט ליצור ולהכניס אותם אל ביתי…
קודם כל מזנון עץ שעמד אצלה בפינת האוכל בצבע הזה
שינה פניו ונראה כך אחרי שיוף מאסיבי, שתי שכבות צבע ושיוף עדין של הדפנות.
(הצבע הוא טורקיז או אקווה בהיר מאוד, בלתי אפשרי לצלם כראוי במיקומו ובלתי סביר שאזיז אותו בשביל הצילום 🙂 )
הנה קלוז אפ על הצד שבכל זאת קיבל קצת אור 🙂
גם את סט התה המנוקד לקחתי למזכרת וכרגע הוא עומד ממש באותו מיקום שעמד אצל סבתי, אם כי לדעתי כל התצוגה בארון הזה זמנית ביותר….
ונעבור לתמונות… השתיים הראשונות פורקו והורכבו מחדש.
אמנם מסגרות בגדלים הללו הם לא דבר יקר, אבל מעצם זה שעשיתי שימוש חוזר במסגרות מבית סבתא גם נתתי להן ניחוח ישן ומיוחד וגם נתתי לעצמי ציון לשבח באקולוגיה…
אחת מיועדת לחדר של אופיר-
והשניה לחדר של אורי, עם גלויה שקניתי בבזל. (אני במסע מיסגור גלויות ואיורים שקניתי בכל מיני מקומות בעולם, אם תרצו לראות עוד רק תגידו).
שתיהן פשוטות וזריזות ביותר להכנה- רק התאמה של דפי רקע.
בתמונה הזו- שנתתי היום לערן ליום הולדתו (המעברים האסוציאטיביים היום חדים, הא?) כבר התעסקתי קצת יותר עם העיצוב.
זו מסגרת לבנה פשוטה מאיקאה, שנצבעה עם לורד ע"ב שמן (painty של ZIG)
[מי שעוקב אחרי גם בפייסבוק גם מכיר את הצילום הזה, שנלקח ביום העצמאות, וגם מבין שהתעסקתי הרבה עם השיר הזה של INXS כשהתגעגעגתי לערן אתמול 🙂 ]
אני אוהבת את ההפרדה בין השכבות שיוצרת הזכוכית
אז הוספתי עוד כמה אלמנטים תלת מימדיים על גביה
(האלמנט המרכזי כאן מתוך סט של BO BUNNY שקיבלנו באירוע השקת המדבק-אות אז אני אנצל שוב את ההזדמנות להודות לדפי ורחלי על המוצר הנפלא ועל הסדנא הכייפית, וגם לקשת ולהילה יוזמות ומארגנות הארוע).
והתמונה האחרונה, שאין לי מה לכתוב על המסגרת שלה…חוץ מזה שביום שאיקאה יפסיקו להביא כאלה אהיה בבעיה כנראה… היא גם כן לא איזו בשורה עיצובית, אבל כן מתנת פרידה לבחור מהעבודה שמייצג את הציטוט במדויק. ואני פשוט גאה בו בטירוף.
אז מה הקשר בין כל מה שהראיתי בפוסט הזה? אולי שכשאין יותר מדי זמן ליצור מזקקים את המעט או לפרוייקטים קלילים וזריזים או לדברים בעלי משמעות רגשית.
ואולי תוותרו לי על הקשר הפעם… 🙂
סופש נפלא לכולם,
נילי.
אוי, כמה דברים מופלאים בפוסט אחד…איזה כיף לראות, והכי כיף, שעידכנת את הבלוג, התגעגעתי…
איזה דברים מהממים!! אחד אחד!
המסגרת התכלת עם כל הקישוטים פשוט מעלפת!
אני אוהבת מאד את הסט התה המנוקד.
והתמונות ממש מתוקות.
מוותרת על הקשר 🙂
הארון מסבתך מהמם, גם לפני ובמיוחד אחרי השיפוץ!
תודה. יש לי ממנה גם פינת איפור מדהימה "של פעם" שאני מחכה לאומץ לגשת אליה ולשפץ…
חתיכת פרוייקט!
גם אצל סבתא שלי "המזנון" היה רהיט מרכזי בבית
ומי יודע איפה הוא היום…
השדרוג יצא מקסים ומתחשק לי לעבור אחד אחד על הגודיז בפנים(:
המסגרות משגעות, הכי הכי זאת עם התמונה שלכם.
תודה. דווקא היו מזנונים אחרים בסלון/מרכז הבית, זה היה הפארש שבחדר האוכל (לא חדר האוכל שמארחים בו אלא זה היוםיומי 🙂 ו….יאללה בואי. אני במילא צריכה לחשוב ולארגן את התצוגה, פעם ראשונה שיש לי ויטרינה וחוץ מלהביא כל מיני דברים ממדפים אחרים, כדי לא לצלם ריק, הכל עוד נתון לשינוי …
אוי, כמה קשה להתנהל בלי האופציה לעשות like זריז לכל תגובה מפרגנת 🙂
תודה רבה רבה לכן
מהסוף – ממש אהבתי את מתנת הפרידה הקטנה – אישית, גברברית למדי ומלאת קסם!
עיצוב המסגרת למשרד של ערן מעולה – מאוד אהבתי את הרעיון של מעל ומתחת לזכוכית, והירושות שלך – נהדרות. המזנון – וואו! ברוכה השווה 😉
אוי, גברברית זו המחמאה הכי טובה שיכולת לתת לי כרגע (אה….לא לי, למסגרת שלי…) זה מיועד לבחור בן 19 ואני ממממממש לא יודעת איך יגיב בכלל לעבודת יד בפרט לזו.
יופי של שימוש ושימור של חפצים נוסטלגיים. אהבתי מאד את הניצול היפה של המסגרות. הרעיון של הדבקה גם על הזכוכית מאד יפה בעיניי.
הכל מקסים!!
עם מה שייפת את המזנון?
למה אי אפשר לצבוע בלי שיוף?
תודה יעלל
נעזרתי במכונת שיוף, מן מכשיר חשמלי רוטט ששמים עליו נייר זכוכית (סליחה לא יודעת אם יש לזה שם יותר מתוחכם) אפשר כמובן סתם לשייף עם נייר זכוכי ת זה פשוט המון המון עבודה.
אם לא משייפים והרהיט מצופה בצבע עם לקה או פוליטורה, צבע אקרילי ((על בסיס מים) לא יתפס עליו. יש כל מיני ממיסי צבע/לקה אבל הם מאוד חזקים (רעילים??) ולא רציתי להתעסק עם זה. יש גם צבע מקשר שעליו הצבע האקרילי כן נתפס אבל זה לצבוע עוד שכבה. ומעבר לזה רציתי לחשוף את העץ המלא והיפה של הארון.
לא יועת מה את רוצה לי הכול מתקשר אחד לשני בצורה מושלמת. יופי של יצירות תמונות והגיגים ואיזה כיף שהצצת פה שוב.
נילוש. הכל מקסים, אבל השידה המשופצת הכי מדהימה, וכמובן בעלת ערך סנטימנטלי רציני. איזה כיף לך שיש לך כזה דבר בבית ! שמחה לראות בפנים גם דברים מוכרים כמו הקופסאות התכלת הפרחוניות והינשוף מאותו ערב משעשע 🙂 עלי עלי
ותגידי – מאיפה הבתים המקסימים שבתוך השידה ? את הכנת ?
לגבי הפריטים המוכרים – איך ידעתי שתשימי לב 🙂 טעם טוב יש לך…..
ולגבי הבתים, אלא מן שבלונות מקרטון שציפיתי בניירות (והרכבתי, והדבקתי, ווהעמדתי – די סיוט להכין…ונראה כמה זמן יחזיק מעמד…)
איזה יופי של פוסט. המזנון משגע במיוחד!!
הארון יצא מקסים.
אולי תוכלי בבקשה להפנות אותי בלינק ללוח שעשית פעם והופיע פה עם כל מיני איחולים.
לוח שעליו ריבועים עם הדבקות וברכות?
תודה רבה
כדרכי (או ליתר דיוק לבקשתך), המתנתי להביט בתגובות האחרים. כדי להיות מיוחד – אתחיל מהסוף להתחלה – אני שמח לראות שעבר את סף הבושה והבנת שלמתנות שאת יוצרת יכולה להיות משמעות גם אצל המקבל אותן. לגבי מתנת היומהולדת שלי – היא יפה מכדי לקשט את המשרד (נכון לעכשיו) מה גם שיש לי בחדר כתריסר אוצרות אומנות מפרי ידך!
לגבי התמונות לחדרי הילדים – אני מאחל לך שפעם, כשהם יתבגרו הם יגלו שתלוי להם על הקיר נילי אוריגינל.
לגבי השידה – חיכית הרבה, וחשבת עוד יותר איך הולך להראות התוצר הסופי – ובעייני מה שיצא בהחלט היה גורם לסבתא שרה להתגאות בך!
העם דורש עו"סיות יוצרות
היה שווה לחכות 🙂 תודה