יומן מסע.

ברגע האחרון, ותוך חצי שעה – הבנתי מה הצרכים שלי, ואף הכנתי, מחברת פיצפונית ומשמחת ל"מסע" להולנד.
רציתי שתיהיה לי מחברת שתיהיה גם קטנה מספיק לתקוע בכל תיק, גם יפה (אחרת יהיה לא נעים לשלוף אותה באמצע כנס סקראפ….), גם עם דפים נתלשים, גם עם דפים קבועים להגיגים ודברים חשובים שצריך לזכור, גם עם דפים חלקים לניסיונות של טכניקות והדבקת שאריות מהסדנאות, גם עם דפים צבעוניים שיעשו לי מצב רוח טוב וגם המון המון מעטפות ומקום לשמירת מזכרות, כרטיסים ושאריות קטנות וחמודות משולחן העבודה שלי בסדנאות.

אספתי במהירות מעטפות וולום, מעטפות חומות,  צ'יפבורדים, ודפים – חלקים, עם שורות, מודפסים ושקופים. וחתכתי הכל לגודל 15#11 ס"מ.
זה בסה"כ גביב ניירות שכרכתי יחד (בחיי, לא יקח לכם יותר מחצי שעה) אבל כבר יומיים, אני מדפדפת ונמלאת התרגשות לקראת הנסיעה..

הנה תמונות ה"לפני" , עירום למדי, אבל מלא בהבטחה וציפיות (כמו גם בטלפונים, כתובות, המלצות, טיפים, והכי חשוב מכתב מאורי בתי).

[העמוד הראשון הוא שקף, אז הוא לא מצטלם כל כך יפה, אבל הוא יגן על הפנקס]

פנקס שיצרתי מבלוק ישן:

כאן מחכה המכתב מאורי (ערן תרגיש חופשי להוסיף, יש עוד מקום במעטפה :-)):

ומבט אחרון מלמעלה:

עכשיו רק נותר לקחת אותה איתי (כי מי שמכיר אותי יודע שמתאים לי לשכוח אותה בארץ) ולשרבט.
אם יצא נחמד אעשה לפנקס גם פוסט של "אחרי"

אגב, את הראב אונים הכה מתאימים (CREATE HPPINESS, FUN וכו) קיבלתי מנתנאלה בתוך חבילת יום הולדת משמחת ותוך רגע, כל כך התבקש לגרד אותם על המחברת הזו… 🙂

ולפני פיזור – תראו עם איזה תיק מהמם וחדש אני אסתובב לי בהולנד – תודה רבה רבה לקרן (כל כך שווה להחזיק חברים מוכשרים….) ותודה לשאר החברות שפינקו אותי עם עוגה, מתנות וכרטיסים ביום הולדתי.

להתראות עוד כשבועיים, כולי תקווה שעם המון חוויות ויצירות שאוכל לשתף אתכם בהם….
נילי

Read Full Post »

35

"כשאתה בן חמש, אתה יודע את הגיל שלך עד החודש. אפילו בשנות העשרים לחייך אתה יודע בן כמה אתה…

אני בן עשרים ושלוש, אתה אומר, או עשרים ושבע.

אבל בשנות השלושים לחייך מתחיל לקרות דבר מוזר. בתחילה זה רק שיהוק, רגע של היסוס.

בן כתה אתה? אה, אני….אתה מתחיל בבטחון אבל אז נעצר. עמדת להגיד שלושים ושלוש אבל זה לא הגיל שלך. אתה בן שלושים וחמש."

(מים לפילים, שרה גרואן, 2008)

וגם אני. היום 🙂 ומזדהה עם כל מילה (חוץ מזה שאצלי ההיסוס התחיל בגיל 22 ולא 30…)

לכבוד זה שאני כבר כל כך גדולה פירגנתי לעצמי, ובעיקר ערן פירגן לי – מתנה מופלאה במיוחד -אחרי יום כיפור אני טסה עם כמה חברות יוצרות סופר-מוכשרות לסופשבוע של סדנאות ללא הפסקה בהולנד. רק בשביל השם המתוק שלו הייתי נרשמת cherrypie creations.… מדובר על יומיים וחצי מרוכזים עם 8 סדנאות, 6 מדריכות, 2 מסיבות, סדנאת הפתעה, הגרלות, כל מיני make&take ובל נשכח כמה וכמה דוכני קניות…..

היות ואף פעם לא הייתי בהולנד (בעצם בגיל 11 חודש הייתי, נחשב?) אני כמובן לפני ואחרי הכנס אטייל, אנפוש, אבלה ואף אקנה באמסטרדם וסביבותיה…

אז איכשהו זה הגיע לשמונה ימים, ואיכשהו לא שמתי לב שגם ב 7.10 – יום נישואינו אהיה בחו"ל, בגפי.

עכשיו… ברור לכולנו שאם בטעעעעעעעעעות ערן היה שוהה בחו"ל על תאריך זוגי משמעותי (אנחנו חוגגים כמה בשנה, מה יש?)……..YYY – הייתי טורחת להיפגע עד עמקי נשמתי…והוא היה צריך לצאת מגדרו ולפצות אותי חבל לכולם על הזמן…

איזה מזל שהוא לא פולניה כמוני …:-)

ורק אזכיר לקהל הנאמן של קוראיי שלא עברה חצי שנה מאז הפעם הקודמת שערן לקח חופש בן שבוע כדי להיות אבא ואמא במשרה מלאה (ע"ע ניו יורק)

בקיצור- תרשו לי, גם מעל דפים וירטואליים אלה, לומר תודה לערן – בן זוגי המפרגן, התומך והכל כך כל כך אוהב (וגם אהוב).

אין כמוך!!! אבל באמת.

האם מיני אלבום יהווה פיצוי הולם?

האם שמונה?

[פשוט הראיתי לבחור – שנוסע לכנסים חשובים בכל העולם – את תוכניית ה"כנס" שלי והסברתי: זה ליצירת מיני אלבום בנושא סתיו, זה למיני אלבום על רגעים אקראיים, זה מיני אלבום ציטוטים וכו'… מה אומר ומה אגיד הבחור מ-א-ו-ד התרשם (?) ובהחלט הבין שיש תמורה בעד האגרה :-)]

אז שוב, תודה ענקית לך, הלוואי שאמצא דרך לתת לך לא פחות ממה שאני מקבלת….

אוהבת – נילי.

נ.ב. ורק להסביר שלא סתם אני לא מרגישה בת 35, אני אפילו די אינפנטילית;

בדיון משפחתי של איך חוגגים יחד את יום הולדתי לכשאחזור, אימצתי את הנוהג של הוריי – כל אחת ביום הולדתה (אני ואחיותי) בחרה לאן תלך כל המשפחה יחד…. אני כל שנה כמעט בחרתי בלונה פארק בגני יהושוע.

נחשו מה? גם השנה זה מה שבחרתי 🙂

Read Full Post »

מה אכפת לו לעץ?

במסגרת החלפה בנושא "עצים" שהשתתפתי בה השבוע, הכנתי לאילאיל זיו שלישיית קוביות רכות לבנה שבדרך (לא לפני שוידאתי שהיא אינה מחזיקה באמונות תפלות בעניין).

אגב, בערך כל מי שאני מכירה נמצא כרגע לפני, אחרי או תוך כדי לידה ( 🙂 טוב, הגזמתי קצת למען הביטוי) .  מה שגורם לי כל כך לשמוח שאני יודעת לתפור!

מה יותר מתאים לתת לרך הנולד מאשר דברים רכים???

שיעבור בבבריאות בקלות ובנחת לכל ההריוניות (באשר הן).

Read Full Post »

ועדיין בסימן מתוק…..

יש עוד כמה דברים שהכנתי לקראת ראש השנה ולא יכולתי להעלות לפני שיגיעו ליעדם (ותודה לבת דודתי, להלן המארחת, שהיא הצדיקה היחידה בסדום שנכנסת לבלוג שלי מכל המשפחה. כולל הוריי מולידיי, אגב!!!!!!)
אז ראשית, כבר סיפרתי כאן שאצלנו במשפחה אין נוהג של קניית מתנות לחג, מצד שני למשהו סמלי ועוד מעשה ידיי (להתפאר?) מי יעז להתנגד?
אז לאחר התלבטויות ולבטים של מה נחשב סמלי ומה עובר את הגבול, החלטתי ללכת על משהו קטן ומוצלח שהכנתי כמה וכמה פעמים ותמיד משמח את מקבליו (לכל אחד יש עוד קצת מקום על המקרר, לא?)
נשארתי עם מוטיבים מתוקים לשנה מתוקה מדבש.
המארחת צ'ופרה וקיבלה סט שלם+ קופסא "מטופלת" (נורא נחמד לתת מגנטים בקופסת פח הם נשארים מושלמים בדיוק איך שרצית להניח אותם), כל השאר קיבלו צמדים:

אגב, צילמתי בכוונה גם מגנט אחד הפוך בכדי שמי שלא מכיר את המגנטים האלה יראה כמה זה פשוט (אם כי תמיד יוצא משגע); רק להדביק נייר מדוגם או מוחתם, ובצידו האחורי להדביק מגנט חזק.

ועוד קודם לכן השתתפתי בהחלפה לראש השנה בפורום עיצוב אלבומים של תפוז, והכנתי סט מגנטים "סקראפיים" (ותודה לקופ"ח כללית שטורחת להדפיס מידע על מגנטים כה גדולים ונחמדים) שעליהם איחולים ומסרים שתמיד טוב שיהיו תלויים מול העיניים (זה רק אצלי שהמקרר נחשב מול העיניים? אולי באמת הגיע זמני להתרחק ממנו מדי פעם) הצילום יצא גרוע, תיאלצו להאמין לי שהם דווקא חביבים:

במקום לומר שגנבתי מגנטים בואו ננקוט בהמשגה חיובית: מיחזרתי! גם אותם וגם את קופסת הפח מלמעלה (יש למישהו כאלה קופסאות שהוא לא צריך? אשמח לקבל ותמורה תנתן בשמחה).

אז את ראש השנה שרדנו (?) ויום הכיפורים עומד בפתח. אני, אגב, ילידת יום כיפור ממש (י' תשרי). בשנה שעברה פיתחתי חרדות קשות מללדת בעצמי את רוני ביום כיפור משום מה הייתי בטוחה שאלד הרבה לפני סוף תשיעי (משום מה? אולי משום שהיא הייתה ענקית + ריבוי מי שפיר + מראה כללי של היפופוטמית מיוזעת) , ביררתי כבר איך עובדים האמבולנסים ביום הקדוש, הוצאתי הודעה לעיתונות שאסור לילדים לרכב על אופניים השנה כי אני פוחדת לדרוס אותם בדרכי הבהולה, והעיקר – שלחתי את אורי ואופיר להתארח אצל גיסתי האהובה (יש מצב שאת רוצה אותם גם השנה, אגב?). בסוף היא נולדה שבועיים תמימים לאחר מכן (בתאריך המשוער, כמו שנהוג אצלנו 🙂 ) אז השבוע אני חוגגת לבד, יש רעיונות?

גמר חתימה טובה,

נילי

Read Full Post »

שתיהיה לנו שנה מתוקה.

לכל קוראי הבלוג, לחבריי, לקרוביי למכריי וגם לכל מי שאני לא מכירה: מאחלת שנה טובה, קלה, שנת שלום בריאות ושלווה.
אבל הברכה הכי הכי חשובה לדעתי – שתיהיה שנה מתוקה!!!
תפוח בדבש זה לא כוס התה שלי (דווקא יש תיונים בטעם הזה) אז אני מאחלת שנה מתוקה כשוקולד בלגי טוב, כעוגת סופלה עשירה כחלבה איכותית או כטירמיסו בריא.
לבחירתכם 🙂
בקומונת פרידה ונומה אירגנתי לקראת ראש השנה "החלפה מתוקה"
מתוק ביצירה זה יכול להיות צבעים (חום-שוקו/אדום-תות ולבן קצפת), זה יכול להיות מתוק תרתי משמע (סוכריות מבצק סוכר, עוגיות בקופסא מטופלת), זה יכול להיות מוטיבים או הדפסים של דובדבנים, סוכריות על מקל/ קאפקייקס וכו. וזה יכול גם להיות פשוט משהו שרואים ואומרים "איזה מתוקקקקקק" (ארנבוני לבד, כבשים רכות, חתולים צמריריים או זוג ציפורים מאוהבות)………
בקיצור, זה רק אני, או שהמילה "מתוק" מעוררת אסוציאציות רבות, השראה ומוזה ???????

ואכן, הייתה החלפה מוצלחת ונשלחו עבודות מתוקות להפליא.

זה מה שאני הכנתי להדס – סלסלת תותים מלאה בשלל פריטים מתוקים להמשך יצירה מצידה:


בפנים מצורף הכרטיס הזה:

אבל זה לא כל המתוק –

הבוקר הגעתי לכיתה של אורי (ילדי כיתה ב') עם שלל דפים צבעוניים (מבחינתם השלל האמיתי הוא הסוכריות שהתקבלו באהדה רבה) והכנו, על פי הרעיון שמצאתי בבלוג הנהדר של זיקוקית (שווה להיכנס ולראות איזה מאגר רעיונות נפלא לראש השנה יש לה שם) כרטיסי ברכה פורחים ומתוקים.

קצת התאמתי לרמה שלהם, זה מה שיצא:

אחת לדוגמא:

הנה כאן מתחבאות להן הסוכריות:

אבל הדבר הכי מתוק שיש לי להראות היום זה הפרצוף הזה:

רוני (אגב, ממש היום בת 11 חודשים. איך הזמן טס!!! בסוף אני עוד אהיה זקנה…אולי אפילו בת 35…אולי אפילו בשבוע הבא…. מפחיד!)

הבינה שחוץ מחיוך – שעוזר לה להשיג הרבה דברים בחיים, אפשר גם להוסיף כיווץ-אף ואז אנחנו בכלל יוצאים מדעתנו מרב התלהבות…..

אז מה יותר מתוק?

חיוך?

או חיוך+כיווץ?

כך או כך – נכון שמתוק הוא טעם החיים?

שתיהיה שנה מתוקה מתוקה לכולנו,

נילי.

Read Full Post »