ועדיין בסימן מתוק…..

יש עוד כמה דברים שהכנתי לקראת ראש השנה ולא יכולתי להעלות לפני שיגיעו ליעדם (ותודה לבת דודתי, להלן המארחת, שהיא הצדיקה היחידה בסדום שנכנסת לבלוג שלי מכל המשפחה. כולל הוריי מולידיי, אגב!!!!!!)
אז ראשית, כבר סיפרתי כאן שאצלנו במשפחה אין נוהג של קניית מתנות לחג, מצד שני למשהו סמלי ועוד מעשה ידיי (להתפאר?) מי יעז להתנגד?
אז לאחר התלבטויות ולבטים של מה נחשב סמלי ומה עובר את הגבול, החלטתי ללכת על משהו קטן ומוצלח שהכנתי כמה וכמה פעמים ותמיד משמח את מקבליו (לכל אחד יש עוד קצת מקום על המקרר, לא?)
נשארתי עם מוטיבים מתוקים לשנה מתוקה מדבש.
המארחת צ'ופרה וקיבלה סט שלם+ קופסא "מטופלת" (נורא נחמד לתת מגנטים בקופסת פח הם נשארים מושלמים בדיוק איך שרצית להניח אותם), כל השאר קיבלו צמדים:

אגב, צילמתי בכוונה גם מגנט אחד הפוך בכדי שמי שלא מכיר את המגנטים האלה יראה כמה זה פשוט (אם כי תמיד יוצא משגע); רק להדביק נייר מדוגם או מוחתם, ובצידו האחורי להדביק מגנט חזק.

ועוד קודם לכן השתתפתי בהחלפה לראש השנה בפורום עיצוב אלבומים של תפוז, והכנתי סט מגנטים "סקראפיים" (ותודה לקופ"ח כללית שטורחת להדפיס מידע על מגנטים כה גדולים ונחמדים) שעליהם איחולים ומסרים שתמיד טוב שיהיו תלויים מול העיניים (זה רק אצלי שהמקרר נחשב מול העיניים? אולי באמת הגיע זמני להתרחק ממנו מדי פעם) הצילום יצא גרוע, תיאלצו להאמין לי שהם דווקא חביבים:

במקום לומר שגנבתי מגנטים בואו ננקוט בהמשגה חיובית: מיחזרתי! גם אותם וגם את קופסת הפח מלמעלה (יש למישהו כאלה קופסאות שהוא לא צריך? אשמח לקבל ותמורה תנתן בשמחה).

אז את ראש השנה שרדנו (?) ויום הכיפורים עומד בפתח. אני, אגב, ילידת יום כיפור ממש (י' תשרי). בשנה שעברה פיתחתי חרדות קשות מללדת בעצמי את רוני ביום כיפור משום מה הייתי בטוחה שאלד הרבה לפני סוף תשיעי (משום מה? אולי משום שהיא הייתה ענקית + ריבוי מי שפיר + מראה כללי של היפופוטמית מיוזעת) , ביררתי כבר איך עובדים האמבולנסים ביום הקדוש, הוצאתי הודעה לעיתונות שאסור לילדים לרכב על אופניים השנה כי אני פוחדת לדרוס אותם בדרכי הבהולה, והעיקר – שלחתי את אורי ואופיר להתארח אצל גיסתי האהובה (יש מצב שאת רוצה אותם גם השנה, אגב?). בסוף היא נולדה שבועיים תמימים לאחר מכן (בתאריך המשוער, כמו שנהוג אצלנו 🙂 ) אז השבוע אני חוגגת לבד, יש רעיונות?

גמר חתימה טובה,

נילי

Read Full Post »

החלפות או לא להיות.

הבטחתי לחברותי פוסט על החלפות.
מדובר על התמכרות בחסות הרשת העולמית הרחבה והיא גובה קורבנות רבים מדי יום!!!! 🙂 אבל התמכרות חיובית שמבוססת על חדוות יצירה וחדוות נתינה בלבד.
לאחרונה אנשים מגיעים אלי הביתה ומתרשמים מאוסף היצירות המתחדש שלי. "איזה יופי, את עשית?" – "לא, חברה הכינה לי" או "לא, קיבלתי בהחלפת נקודות/פסים/פרחים/ינשופים/איצטרובלים/ U NAME IT ….." הן התשובות השכיחות.
אז מה הקטע???
ואיך זה שככל שיש לנו פחות זמן אנחנו מכינות יותר?
ומה זה רמת ההשקעה הזו במשהו שימסר לזרים גמורים?
אז ככה מצד אחד יש לנו, היוצרים, צורך עז להכין עוד ועוד פרוייקטים ויצירות שלעולם לא יהיה לנו מספיק מקום לאחסנם אצלנו, גם לעולם לא יהיה לנו מספיק זמן, אלא אם נתחייב על תאריך למשלוח. מצד שני לנצח גם נרייר על עבודות מרהיבות של יוצרים אחרים ויתחשק לנו הכי בעולם לשים ידינו על אחד כזה, כי הרי מי כמונו מעריכים עבודות יד, גם של אחרים.
קם החכם שאמר "בוא נחליף" וראינו כי טוב.
תמצאו ברשת אינספור בלוגים, קבוצות פליקר, קומונות ופורומים שכל עניינם הוא החלפות של חומרי יצירה ויצירות מוכנות.
למה זה טוב?
קודם כל זה פשוט יותר כיף להכין ולתת עבודת יד למישהו שמכיר את המטרייה – מעריך עבודות יד, יודע לזהות איכות של גימור, איכות של חומרים (שלא לדבר על טרנדיות שלהם) וכו'.
לא נעים לספר אבל כולנו כבר התנסינו בחוויה המפוקפקת של לתת למישהו עבודת יד שעמלנו עליה שעות רבות, שלא לדבר על הוצאות מוטרפות על חומרים רק בשביל לשמוע הערה חכמה כמו- "אה, איזה יופי שהיא יודעת להכין לבד, היא לא צריכה לקנות מתנות…" אז בואו נבהיר אחת ולתמיד שבכל מצב ותמיד יהיה לי יותר חסכוני ובוודאי יותר קל לקנות לכם משהו בקניון מאשר להכין לבד!!!).
שנית, זה מציב אתגרים חדשים ומחזיר מוזות נעלמות. החלפה יכולה להיות בנושא של מוטיב, צבע, טכניקת עבודה, חומרים מסוימים וכו'. וזה כל הזמן משאיר אותנו בחיפוש מתמיד אחרי הרעיון המשולם ומעשיר ומרחיב את תחומי היצירה.
שלישית, בואו נודה זה גם כיף לתת משהו בתוך קהילה, גם אם היא וירטואלית. מתן בסתר זה יפה ונאצל. מתן ופרסום היצירה בבלוג / בפורום / בפליקר זה יפה נאצל ומלטף את האגו. גם מחמאות מותר לנו לרצות, לא?
רביעית – ורק מי שנכנס להתמכרות מבין שזה באמת באמת רק במקום רביעי מכל מה שכתבתי עד כה – כמובן שיש קבלה לצד הנתינה. אי אפשר למדוד את זה במושגים של ערך כספי. היחידה שבוודאות מרוויחה מההחלפות זו רשות הדואר. אבל במושגים שלי קיבלתי כבר כל כך הרבה יצירות מטריפות שלעולם לא הייתי מצליחה להכין לבד, או סתם בסגנון של יוצרת אחרת והעיקר – קיבלתי כל כך הרבה חברות חדשות על הדרך. כי כשאתה מקבל משהו מושקע, אתה ישר קצת מתאהב במי שטרח והכין לך את זה….
זהו בעצם …. מקווה שהצלחתי להסביר, אם לא להלהיב, מה העניין פה. כי מניחה שלא מעט פוסטים בבלוג הזה יוקדשו לעבודות שהכנתי/קיבלתי בהחלפות (עיין פוסט הינשופים למשל).
וכעת רק נשאר להמחיש את הכל עם תמונות של שתי החלפות ששלחתי השבוע.
1. החלפת נקודות. נדרשנו להכין עבודת יד מנוקדת מכל חומר/טכניקה. ביררתי וגיליתי שהפרטנרית שלי אוהבת לבשל (ואף עושה זאת מ-ע-ו-ל-ה) והחלטתי להכין לה משהו שימושי למטבח. היות ואין במטבחים הישראליים המון מקום תליה הלכתי על מגנטים חמודים –

2. החלפה פרחונית- אביב הגיע פסח בא, לא? לשמחתי הגרלתי לשלוח עבודה לדסדס, חברתי. גם אני מכירה את הסגנון הצבעוני שהיא אוהבת וגם היו לי תמונות של הבת שלה. ניצלתי את היתרונות והכנתי לה מיני אלבום "שוויץ" לתיק – פריט שאני מאוד אוהבת להכין כמתנה לחברותי האימהות. הרי אנו נושאות כל היום בליבנו ומחשבותינו את הילדים, אז למה לא לשאת בתיק, לשלוף ולהשוויץ לכל דיכפין? 🙂

אז זהו על החלפות
ויש להניח שהטאג "החלפה" יהיה גדול ובולט בעננת הטאגים שלי, אז מקווה שיענין אתכם להמשיך לעקוב…

Read Full Post »