למי שקרא את הפוסט הקודם בעניין, אני ממשיכה מאותה נקודה 🙂
2. Pretty Me – Natasja Verbeek
גם כאן חוץ מההנאה מהמדריכה המופלאה נטשה, היה קיט מהמם עם סדרת Cherry hill של אוקטובר אפטרנון, עם קלפי עץ אותנטיים של בינגו עבור הכריכה, ועם גזרה וינטג'ית צהבהבה של בורדה. בכלל הגדולה של עבודותיה של נטשה לדעתי זה החיבור בין ישן וחדש- וינטג' לייט, אם תרצו :-). עבורי – מאותגרת וינטג'יות מוצהרת – זה היה אתגר ואני חושבת שעם החומרים שקיבלנו ממנה, אי אפשר היה שלא להצליח. היא גם לימדה בסדנא זו יצירה של כמה גרסאות של פרחי נייר מקסימים.
דווקא את השו"ס של הכריכה – חותמת של בובה אמיתית בשם לוטי משנות ה 30 של המאה הקודמת, לא אהבתי ולכן את ההחתמה הדבקתי ביומן המסע שלי, ואת הפרח שלי עיטרתי אחרת.
שוב, כרגע יכולה להראות רק את הכריכה ורמז לכך שיום יבוא וזה יהיה מיני אלבום מדליק למדי:
3. The things they say – Birgit Koopsen
זה רעיון למוצר חביב – מיני אלבום שחור המשולב עם שקפים, עליהם החתמנו בעזרת גביעי יוגורט ושאר אובייקטים עגולים, עם צבעים אקריליים. יש לי בעיה עם הרעיון כי אני לא חושבת שהצבעים יחזיקו מעמד לאורך זמן על גבי השקף. מעבר לזה את הקיט שקיבלנו עבור האלבומון לא ממש אהבתי – מדובר על דפים של סספרס שממש נראים רע בעיני (מסדרת YUMMY אם אני לא טועה, אני אישית קראתי להם חוברות בוקי כי הם ממש הזכירו לי את חוברות הצביעה מילדותי, רק שאני צבעתי ותר יפה) .
אז יצרתי את עמוד התמונה, ואת השקפים;
והמשך יגיע בארץ עם דפים אחרים, ואולי גם בלי השקפים, אבל אל תגלו לבירחיט 🙂
4. Inside/Outside – Birgit Koopsen
מדובר על אותה סדנא של עבודה על שקפים מודפסים (של האמבלי?), שבירחיט העבירה גם בארץ. זה קצת היה מוזר לי לקבל ממש את הדפים מוחתמים ורק לגזור ולהדביק (וכן, לדעת שלכל הבנות בכיתה יצא ממש כמעט אותו הדבר…) אבל אני חייבת להודות שהיה קליל נעים ובסה"כ אני אוהבת את התוצר, שכבר תלוי אצל אורי בחדר.
מדובר על שלישיית תמונות וזה דו צדדי.
(אגב, האם מישהי מהבנות שעשו את הסדנא הזו בארץ הצליחה לתלות את זה בלי שלשקפים תיווצר "בטן", אני אשמח לשמוע איך).
עד כאן היום הראשון, באותו ערב הייתה ארוחה חגיגית לכל משתתפות הכנס (ארוכה ומיגעת מאין כמוה) ולאחריה ערב קרופ, עליו כבר סיפרתי.
למחרת שוב השתתפתי בארבע סדנאות.
5. Book it! – Natasja Verbeek
לאחר שביום הראשון (שלא לומר בדקה הראשון) התאהבתי קשות בנטשה החלפתי בין הסדנא שהייתי רשומה אליה והצטרפתי לסדנא נוספת שלה.
יצרנו מחברת מסע עם הליין ROAD MAP של אוקטובר אפטרנון. שילבנו דפים מדוגמים עם מעטפות רגילות וכריכות אקריליות. נטשה לימדה כמה רעיונות חמודים אבל אוכל להשלים את המחברת רק בטיול הבא שלי, אז אוכל להוסיף את הכותרות הצילומים והעיקר – הסיפורים. אז מקווה שעוד אראה את המחברת הזו ממש בקרוב (ערן…לטיפולך 🙂 ). כרגע צילמתי רק את הדפים המדוגמים:
6. Totally Random Times – Melodee Langworthy
בסדנא הכנו ספר (מוצר קנוי של 7 ג'יפסיס) בסגנון וינטג'י כבד. במשך כל הסדנא ניסיתי לנחם את עצמי שזה מאוד נחמד שאני אעבוד על משהו שהוא כל כך שונה מהדברים הרגילים שאני עושה, ומי יודע אולי יהיה לי מוצר מכובד לתת לאבא שלי ליום הולדת העגול הבא (אל דאגה הוא ממש אף פעם לא קורא פה 🙂 זה ישאר בגדר הפתעה…). זה לא כל כך הצליח לי …. לא אהבתי לא את החומרים ולא את הטכניקה. יותר נכון לא נלמדה שם שום טכניקה.
מלכתחילה המדריכה אמרה שלא יהיה זמן להגיע לעיצוב דפים ותמונות ושנעבוד על החתמות ויישון הדפים. היות ואני לא מתה על החתמות (ובטח לא על החותמות הכבדות, וה-באנגלית שלה, זה אומר שישבתי שעה וחצי של סדנא ויישנתי דפים (=לכלכתי עם דיו בז' את שולי הדפים), ומבחינת חומרים – חוץ מהמיני אלבום עצמו, שהוא נחמד, היו שם דפים מזעזעים בגווני ירוק זית ובורדו עם מוטיבים של מלאכים נוצריים (כלומר לא החמודים, אלא המיוסרים למראה. איכס.)
אז זו ההתחלה, אבל אני נחושה בדעתי לשפר אותו עם דפים מכובדים כיאה לכריכה, אבל יפים :-):
ההחתמות:
הליכלוכים 🙂 :
חברותיי החכמות מיד לאחר הסדנא הזו רצו להחליף את השיבוץ לסדנא הבאה שגם הייתה עם מלודי, אני ברב טפשותי נשארתי שם , כי היה לי איזה רעיון שהגעתי איתו מהארץ להכין שם מתנה נורא מרגשת לערן – 10 תמונות ל10 שנות נישואין. החזקתי גם בפנטזיה שאני אסיים את הפרויקט ואגיש לערן את המתנה המוכנה מיד עם שובי….. כל זה היה מאוד רחוק מהמציאות….
7. Candid Family Photo's – Melodee Langworthy
נרשמתי לסדנא הזו בזכות המתקן לאלבום (ערן אוהב את הסגנון היוקרתי הזה), וזה גם הדבר היחיד שקיבלתי ממנה (בעצם שניים, אבל זה כבר סיפור אחר).
זו מבחינתי סדנאת הנפילה של הכנס הזה. היינו 4 בנות בסדנא (כבר ציינתי שחכמות ממני ברחו ממנה?), וזה איפשר למדריכה די לזלזל. לצאת כאוות נפשה, לארוז את הציוד חצי שעה לאחר תחילת הסדנא, תכל'ס היא ישבה ושמה מוזיקה בMP שלה בעוד אנו חותכות קארדסטוקים ומחוררות אותם (שוב- שום למידה של משהו חדש). זה מה שהספקתי לעשות שם:
אני אדפדף עבורכם קצת, למרות שכל העניין באלבום הזה, שהעיצוב בו הוא בסה"כ די נקי, יהיה הכיתוב עצמו:
[הידעתם שאין לי אלבום מעוצב מהחתונה שלי? רק אלבום כיסים…איזה מן מעצבת אני????? ]
8. Autumn Festival – Yvon van Heugten
זו כבר הייתה סדנא יותר נחמדה, עם קיט חומרים נחמד יותר – דפים סתווים של BG ופינק פייזלי :-).
למדנו לבנות מוצר שמשלב קופסאת מגירות, קלסר ופנקסים. החלק התחתון עשוי מארבע חבילות ענק של גפרורים – לאחר טיפול ראוי (טרם הספקתי – אבל עוד אצפה את המגירות ואצור ידית קטנה) הן משמשות משכן ל4 פנקסונים מתוקים. מעליהן בונים כריכה של קלסר מקרטון אפור ומצפים, כמובן, בדפים מדוגמים. ובתוך הקלסר יש מיני אלבום כרוך בסליל. אז זו הייתה סדנא די טכנית של בניית המוצר עצמו ויש לי עוד ה-מ-ו-ן שעות עבודה עליו. אבל שמחתי להתנסות ברעיון חדש ומורכב, ואולי עוד הרבה הרבה שנים 😉 אסיים אותו….
ככה זה נראה כרגע ( זה די מזעזע, אבל זה ישתנה, מבטיחה (לעצמי):
לסיכום,
ההשתתפות בכנס הייתה חוויה בלתי נשכחת מבחינתי. ההתנתקות המוחלטת מהבית ומהשגרה, רק לצורך יצירה, היא פריבילגיה שאני מאוד מעריכה.
מבחינת העלות כפי שכתבתי בהחלט התמורה הגבוהה ביותר לכסף שאפשר לבקש – תנאי האירוח היו גבוהים מאוד, האווירה היתה נהדרת, המארגנת יצאה מגידרה לשמח אותנו (גם כשזה היה כרוך בפגיעה בהכנסות שלה, למשל במעבר של הרגע האחרון מסדנא לסדנא – מצב בו היא למעשה צריכה לשלם לשתי המדריכות – לזו ש"ננטשה" אבל כבר קנתה את החומרים וכו, ולזו שאליה עברו, כמובן. או למשל כשהיה לי ספק אם ארזתי את המעמד לאלבום על מוט, היא מיד נתנה לי עוד אחד, למרות שזה מוצר יקר, בכדי שאם יהיה אובדן הוא יהיה לצד שלה ולא לשלי…)
לגבי הסדנאות- באופן טבעי יש סדנאות מוצלחות יותר ויש פחות, ובואו נודה יש מדריכות נחמדות יותר ויש נחמדות פחות. תמיד היה קיט מושקע ביותר, וחומרים "מבית טוב", גם אם לא תמיד הם היו לטעמי האישי. מבחינתי שלושת הסדנאות של נטשה היו פסגת ההנאה וחדוות היצירה – הן מבחינת החומרים שקיבלנו והן בגלל שתמיד היה גם ערך מוסף ושילובים מעניינים עם חפצים אותנטיים.
מבחינה חברתית היה לנו נורא כיף להיות ממש קבוצה קטנה בפני עצמנו, וזה הזמן להודות לכן – בנות – על החברה, התמיכה, השיתוף ובעיקר בעיקר הצחוקים המוטרפים.
מילה אחרונה לגבי השימוש בקיטים מוכנים (=כל משתתף מקבל שקית ניילון ובה החומרים הנדרשים ליצירת הפרוייקט בדיוק כפי שמציג המדריך בעבודה לדוגמא), מפני שדיברנו על זה הרבה בינינו לבין עצמנו בכנס עצמו, וגם ראיתי דיונים בנושא בכמה בבלוגים/פורומים לאחרונה.
בסדנא של שעה וחצי (בעיקר כשיש 4 סדנאות ברצף מ 9 בבוקר עד 6 אחה"צ) אין שום סיכוי שבעולם שיהיה זמן לנבור ולבחור חומרים לבד. זה גם לא ריאלי לצפות מעצמך במסגרת הזמן הזו ליצור עבודה מקורית. הפן האישי תמיד יבוא לידי ביטוי בעיצוב הדפים עצמם ובאלמנטים הקטנים אבל בסה"כ צריך להבין שאלו לא סדנאות כלליות של "עיצוב אלבומים" אלא סדנאות ליצירת פרוייקטים מאוד ספציפיים.
אז אני הגדרתי לעצמי מטרה לבוא וללמוד טכניקות וסגנונות עבודה ועיצוב שונים (למשל סוף סוף הצליח לי ליצור אלבום "עמוס" אצל נטשה, או מוצר כבד אבל קלאסי שערן יאהב יותר מהקשקשיאדה הרגילה שלי, אצל מלודי), עבדתי לגמרי על אוטומט ולא התיימרתי לחזור עם אמירה עיצובית משלי לפרוייקטים האלה. לכן גם סדנאות שלא למדתי בהן שום טכניקה חדשה היו פיספוס מבחינתי.
בארץ – כשאני נרשמת לסדנאות ארוכות יותר, ופחות מוגדרות אני עדיין אעדיף לקבל בחירה בחומרים, או להביא חומרים משלי (כמו שנהוג בסדנאות של הפורומים) אבל בימים מרוכזים או סדנאות ממש קצרות – קיטים זה הדרך היחידה (ולוודא שהם יהיו שווים כמובן)
ולמה אני טורחת לפרט את כל זה?????
כי לשמחתי בארץ חלה התעוררות רצינית ומוצעות היום הרבה מאוד סדנאות, מרתונים, ואפילו שני סופ"שים שלמים. ממש חזון אחרית הימים 🙂
כן ירבו.
ושיהיה סוף שבוע נפלא (אצלי הוא מתחיל ממש טוב עם מפגש קומונת "פרידה ונומה" מחר בבוקר, שאני פשוט יודעת מראש שיהיה, כמו תמיד, עונג צרוף)
נילי.
בעמדת הרישום קיבלנו מעטפה עם תלושים לסדנאות שנרשמנו אליהן (ההרשמה הייתה מאוד גמישה – 3 סדנאות במקביל, ארבע סדנאות כל יום – בהחלט מספיק בחירה), עם תלושים לשתיה תוססת בבר המלון (בכמות שגם אם היינו שם שבוע, זה היה מספיק, מה גם ששתיה חמה ומים היו דרך קבע בחדר הלימוד) ולארוחות (חצי פנסיון+ ארוחת ערב אחת) והעיקר – תיק לבד לקישוט עצמי ובתוכו שקית הפתעה ע-נ-ק-י-ת וגדושה במוצרי K&company
סביב השולחן שנראה בצילום מצד שמאל התיישבנו אנו הישראליות, (ועוד שלוש נשים, מתוכן שתיים זהות 😀 שבטח קיללו את הרגע שהתיישבו שם), ועלו ממנו כל הערב שאגות צחוק רמות וכמה משיכות אף של מי שבכתה מרב צחוק (טוב, אני)… זה בטח לא עזר לתדמית של ישראל באירופה….
באותו ערב גם נתקלנו בנוהג הכה מלהיב של הגרלות – ממש שליפת פתקים מתוך כובע 🙂 אני זכיתי במדבקות צ'יפבורד של סספרס, אבל כמעט כולן זכו במשהו (קרן, כתבתי כמעט:-) ).
כאן רואים את היופי שבשכבות:
תמונה אחרונה בהחלט והשאר יגיע כשהספרון יהיה מוכן (רק ארמוז שהוא מתנה לעצמי ליום הולדתי – סיכום הברכות שלי ב35 השנים , מאוד אישי ומאוד מאוד שלי)
3. שווקים. איכשהו לזבל של האירופאים יש שיק מיוחד ולהסתובב בשווקי פשפשים כמעט יותר כיף מאשר בחנויות הכלבו (=אגב, למי שנוסע ובטעות עוד לא שמע על HEMA – מומלץ בחום – הכל מכל – מזכיר את הקומה התחתונה של איקאה רק טיפלה יותר מעוצב וגם די זול במושגי אירו) אני הייתי בשוק הפשפשים של ווטרלופליין (מעט יותר ממוסחר ויקר לטעמי) ובשני שווקים בשכונת יורדאן שאהבתי יותר, בזכות האווירה והתפאורה של השכונה היפה.
אז יש שם הכל מכל, וכשאני אומרת זבל, תבינו שיש גם דוכנים כאלה:
מיד כשתכנסו יכבדו אתכם בזה – זה קודם כל ממתקים לעיניים, אבל גם טעים:
והעיניים ינדדו לתצוגה המינימליסטית והמרשימה:
עד שמבעד לאדי הריח תצליחו לאתר את המקור – שני הולנדים חמודים והכי סבלניים בעולם – שיחייכו ויסבירו באריכות איך הם יוצרים את הסוכריות ואתם יותר ממוזמנים להתנחל שם ולצפות (יש גם כריות על המדרגות וגם כיסאות, אבל בעיקר האדיבות ההולנדית המזמינה):
שימו לב – להבדיל מעבודה עם פימו או בצק סוכר – החומר המקורמל הזה חמים וחייב להיות כל הזמן בתנועה אחרת הוא שוקע והדוגמא תמעך:
שלב הצימצום המאתגר:
פורסים:
טאדם:
כמה סוכריות יוצאות מהגליל הענק? כמה אלפים. זו היתה הזמנה למסיבת הלואין ובלי להבין הולנדית אני חושבת שהכיתוב ברור.
אז אל תפספסו, זה לא כתוב בספרים וזה must לגמרי.
א-פרופו שפע, שוק הפרחים:
לפחות לפי התצוגות בחנויות המזכרות, נראה שההולנדים מרגישים ש"מיפי" היא סמל לאומי, לא פחות מקרמיקה כחולה-לבנה או תחנות הרוח…
ומשוקולד לשוקולד – רשת שנקראת PUCCINI ומכינה מול עיני הלקוחות שלל ריחני של שוקולדים בטעמים אקזוטיים – מומלץ!!!!
ועוד בז'אנר עבודת היד אל מול עיני הלקוח – החנות עם הריח הכי קסום בעולם – אני אקדיש לה גם תשומת לב אישית באחד הפוסטים הבאים, סוכריות:
חנות הנקודות הקסומה, שנתנאלה ידעה מהארץ שצריך למצוא, והסתבר שהיא מחכה לנו בהמשך הרחוב של המלון :-):
בחנות ספרים אחרת, בחרו לעצב את חלון הראווה עם עבודות יצירה (ציורים ועיסת נייר) של ילדים, ויצא פשוט הורס!!!:
אוי, יש עוד כל- כך הרבה……………..
ותראו איזה כיף למברשות השיניים בחנות המרקחת הזו:
המון חנויות משתמשות במדבקות, כחלק מעיצוב החלון, לזו היה לוגו חמוד במיוחד:
והנה תצוגה מדליקה של פחי שמן זית:
ולידם הכיתוב:
טוב, צילמתי עוד כמה וכמה תצוגות ממכר, ואביזרים מדליקים בחנויות – שלא לדבר עם השווקים, וגם שלטים ושמות משעשעים של חנויות אבל…….
Nili has a Blog now 