גיבושון בשוויץ

כתבתי בכותרת "חופשה משפחתית בשוויץ אבל אח"כ נזכרתי בקצב, בעומס, ובמיעוט שנות השינה ועם כל הכבוד, הנחת והאושר, חופשה זו לא היתה…
🙂

אבל היינו שבוע בשוויץ והיה נ-ה-ד-ר!!!!!! הביחד, החוויות, הנופים, האטרקציות…אתם יודעים….שוויץ…. אבל בעיקר הקרירות. אחחחח, אני מסתכלת על התמונות ומתגעגעת – רק לפני יומיים לבשתי מגפונים וסוודר….

טוב, מה היה לנו?

ביום הראשון עלינו לטיטליס.

קודם כל הכיף של מסע הרכבלים – רכבל ראשון הוא קרון קטן לשישה, אחריו אחד קבוצתי אחריו זה המסתובב (אטרקציה בפני עצמה) ואחרון ממש לפסגת הגלישות ספסל פתוח- בו סופית הפכתי לאמי – ולמרות שהחזקתי חזק בכל יד ילד, עדיין חוויתי חזיונות נפילה…

לילדים ישראליים שלג זו תמיד חגיגה….

בחרנו בטיטליס בזכות האטרקציות לילדים- גלישה על אבובים (מ-פ-ח-י-ד!!! ומי שמכיר אותי יודע שאני מתה על אקסטרים ולא פוחדת בקלות…אבל זה היה מפחיד), על מזחלות ומערת הקרח (המאכזבת למדי)

היום השני בניגוד לתחזיות האפורות היה בהיר ויפה ולכן רצינו לעשות שיט על אגם ולהאכיל ברבורים, עוד דבר טריביאלי שרק ישראלים מתעלפים ממנו כמובן.

נסענו לעיירה טון ועשינו בדיוק את זה

אוקיי, רוני יותר נראית כאילו היא רוצה להוציא לברבור עין מאשר להאכיל אותו, אבל ארגיע ואומר שהיא לא צלפית מוצלחת -לברבורי שוויץ שלום.

בעירה סמוכה לטון נמצאת טירת הוברהופן. היות ויש לנו בן שנמצא בתקופת האבירים שלו נכנסנו אליה הוא נהנה מהחרבות כדור הקוצים וכל שאר הדברים שחשב שקיימים רק בפליימוביל שלו, ואני נהניתי מהריהוט והעתיקות….

משם נסענו לעיר ברן, שם פגשתי חברה ותיקה שויצרית שגרה שם והיא ובן זוגה לקחו אותנו לסיור בעיר העתיקה, אני חושבת שהם די הזדעזעו מהילדים שלי, ובוודאי ממני בתור אמא- אבל המזרקות האלה, ברחבת הפרלמנט השוויצרי, היו ההיי לייט של ברן מבחינתנו (וזה ממש לא משנה שיש בדיוק כאלה מתחת לבית של גיסתי בגבעתיים ושאנחנו שם כל שבוע!)

ביום השלישי נסענו למפלי טרומבלבאך- מפלים הזורמים בתוך הר שם דווקא תפס אותנו גשם עז

כאן אופיר אומר לי "אמא,אני לא יכול שאת מצלמת אותי כל שניה" ובגלל שאני זוכרת את זה,התמונה חביבה עלי …

למרות שיש ממש קרוב למפלים הרים מדהימים (יונגפראו ושילטהורן למשל) היתה לנו הזמנה מפתה לחצות את המדינה לכיוון הגבול הצפוני, ולבקר אצל הוריה השויצרים של חברה אחרת שהיום היא ישראלית (גרה בישוב שלנו וביתה היא החברה הטובה ביותר של אורי)  בעירה MOHLIN ולאחר לסייר יחד בבאזל.

אני אף פעם לא מסרבת למקומיים שרוצים לקחת אותי לטיולים 🙂

לפעמים הכי כיף לבקר את המשפחה השויצרית- לראות בית שויצרי טיפוסי, לשמוע על החיים שם, תוסיפו לזה ארוחה קלה, שהיתה בדיוק בזמן, וקינוח (פטלים שחורים ושזיפים משני מינים) שקטפנו ישר מהעצים לפה, מה צריך יותר?

הראיתי שלג הראיתי גשם ונשארה הקשת שצילמנו בבאזל

ביום הרביעי לטיול נסענו ל"ארהשלוכט" שפירושו תחילת נהר הארה- זה מסלול מאוד נחמד וכייפי, שאפשר בקלות גם לעשות עם עגלה

והנה קצת נוף מהדרך לשם- אינטרלאקן

משם ליעד תיירותי מוצלח מאוד לבעלי ילדים (בלבד) – באלנברג. זהו מוזאון פתוח -100 בתים עתיקים שהועברו מכל רחבי שוויץ + תלבושות מסורתיות, חיות משק, כלי עבודה ריהוט עתיק וכו' אני זוכרת את מהילדות שלי ביקורים באתרים כאלה שיש בארה"ב וזוכרת שמאוד אהבתי את זה כילדה. הפעם- פייר השתעממתי קשות, אבל הילדים חוגגים שם

הגענו ליום החמישי – יום בלוצרן ובעיקר (שעות רבות) במוזאון כלי התחבורה- למרות שהוא ה-אטרקציה לילדים, גם מבוגרים לא יצליחו שלא להנות שם. ובנים בגיל של אופיר (5 ש) הכי הכי בעולם!!!!

מביתן תצוגה אחד לשני נוסעים על קורקינטים וכל ביתן (אחד על רכבות, אחד כלי שיט, אחד כלי טיס ואחד כלי תחבורה על כביש) יותר מגניב ואינטראקטיבי מקודמו. יש לי משם מיליון תמונות (הילד יושב על טרקטור, הילד יושב על משאית, הילד יושב על רכבת, הילד יושב על מטוס, הילד יושב על מסוק, הילד יושב על רכבל ועוד ועוד ואח"כ גם את שני הילדים האחרים כנ"ל) אבל נדלקתי דווקא על אתר הבניה שיש בחצר – לא יאמן כמה שחצץ וקצת מים יכולים להעסיק אותם שעות…

טוב, אני לא מתאפקת- גם אחת של רוני

ביום השישי ביקרנו בטירת לנזברג – זו טירה מגניבה ביותר לילדים כי חוץ מאשר אולמות התצוגה הרגילים, יש משחקיה ענקית עם תחפושות, חדר יצירה והמון מתקנים כייפים

אחכ הסתובבנו עם אותה משפחה מבאזל- בפסטיבל אומני רחוב שמתקיים בלנזברג שם כל שנה.

ולבסוף סיירנו גם בעיר העתיקה של סולוטורן, שהיא לא מאוד מוכרת ולדעתי הכי הכי יפה מכל הערים שביקרנו בהן הפעם.

ביום השביעי והאחרון היה גשם שוטף ואנו ביקרנו בחוות פרפרים שנמצאת בעיירה בפאתי ברן-  חוויה מאלפת לכל הגילאים ולחובבי הצילום בפרט (הפרפרים פשוט לא פוחדים מאיתנו)

היעד האחרון, לפני שדה התעופה של ציריך, היה ביקור במפעל עוגיות שוויצריות מפורסמות KAMBLY

התמונה לא סתם מטושטשת- רוני הסתובבה שם הלומת סוכר לחלוטין 🙂

באופן כללי אני מוותרת כאן על תמונות הנוף המהרהיבות – יש מספיק כאלה ברשת שנלקחו על ידי צלמים טובים ממני…

מה גם שהחזרה לתוך אוגוסט וילדים בחופשה לא מאפשרת יותר מדי זמן לבחור תמונות, לעבד אותם ולכתוב פוסטים מקיפים מדי….. אולי ב 1 לספטמבר אתחיל לחשוב על אלבום שיתעד את הטיול שלנו…

ושתי תמונות אחרונות (או 3)

1. הצימר הכי מושלם בעולם – בו לנו כל השבוע (מיקום מרכזי ונוח, משפחה מקסימה ביותר, חדרים מהממים וספוני עץ, ניקיון שלא ראיתי בהרבה בתי מגורים וארוחות בוקר משובחות שהחזיקו אותנו כל יום עד 18:00 – ואורגאניות אגב- מומלץ הכי בחום שאפשר!!!! וגם לא יקר מאוד)

2. ה GPS- לא יודעת איך פעם הייתי מטיילת בלעדיו- איזה כיף של דבר !!!!

עם תפוח שהשניה נקטף מהעץ הזה

ולסיום – זו החופשה המשפחתית הראשונה בחו"ל בהרכב מלא (דהיינו עם רוני) והיא השאירה בהחלט טעם של עוד אז….

(להתראות בקרוב)

שיהיה שבוע נפלא קריר (?) וקצר – מריחים את הסוף… תודו….

נילי.

Read Full Post »

הדרכה להכנת בית מיניאטורות מעיסת נייר.

עיסת ניר הוא תחום יצירה שמדבר במידה דומה אל ילדים בני שלוש ואל אמנים בקנה מידה בינלאומי.
אלוהראשונים יעשו "עבודות" ואלו האחרונים "יצירות אומנות" תוך שימוש בדיוק באותן טכניקות, חומרים וחדוות יצירה.
את בית המניאטורות יוכלו להכין אלה ואף אלה, וגם כל היוצרים שבטווח בינהם- מדובר ביצירת "יש מאין" מספקת, בחגיגת מיחזור , ואם יורשה לי בצנעה, גם בתוצר מקסים.

אנא התייחסו להדרכה כאל בסיס נתון לשינויים ושידרוגים, השמיים הם הגבול. והעיקר- תהנו.

החומרים הדרושים:

מכסה של קופסאת  נעליים או מגפיים (במידה ואין, ניתן ליצור את הבסיס מארגז קרטון בגודל הרצוי, יש לחתוך את הדפנות בגובה של כ 2.5 ס"מ)

רצועות של קרטון (קופסאת סיריאל תתאים מאוד)

מסקינג טייפ

משולש קרטון גלי בגודל הרצוי עבור הגג X2

עיתון

דבק טפטים או דבק פלסטי מדולל במים (ביחס של כשליש מים על שני שליש דבק)

עיסת נייר גרוס או נייר טואלט.

שלבי העבודה:

1.

לוקחים מכסה של קופסאת נעליים ומלבני קרטון (למי שמזהה אני השתמשתי בחוצצים של ספירלות של הbind it all, זה חסך לי שלב של חיתוך מדוייק של רצועות קרטון. למי שאין פשוט חותכים עם סכין יפנית רצועות מקרטון-קורנפלקס או ארגז קרטון.

2.

בעזרת מסקינג טייפ מדביקים את מלבני הקרטון ליצירת החלוקה לתאים.

3. מצפים את כל הקונסטורקציה ברצועות עיתונים עם דבק טפטים.

[דבק טפטים הוא דבק שמגיע בצורת אבקה וניתן לרכשו ב"טמבוריות" או רשתות עשה-זאת בעצמך. הוא לא דבק חזק אך הוא מספיק חזק להדבקת נייר על נייר, ומרקמו מאוד מתאים לעבודות אלו. אם אתם לא משיגים דבק טפטים אפשר גם  לדלל דבק פלסטי במיים (חצי-חצי) ולמרוח היטב על כל רצועה, במקום]

את הרצועות מדביקים שתי וערב על כל התאים והדפנות וגם בגב העבודה. יש להדביק 2-3 שכבות נייר על הכל.

לאחר מכן מחזקים את החיבורים של הדפנות עם מעט עיסת נייר (טחונה) בכל פינה. למי שאינו יודע להכין עיסת נייר- פתרון קל ולא פחות טוב למטרה זו: לטבול מעט נייר טואלט בדבק פלסטי מדולל במים, ולהצמיד לפינות.

4. מוסיפים לבית גג (לא חובה כמובן אפשר להשאיר ריבוע -אה-לה-מגירת דפוס סטייל) על ידי חיתוך משולשים מארגז קרטון עבה. אני הוספתי גם ארובה מקופסאת גפרורים ריקה.

5. שלב זה הוא אופציה רק למי שאהב את העיצוב שלי ואינו חובה-

מצפים – שוב עם דבק טפטים – את כל הבית בקרעים מתוך ספר ישן וצהבהב, שכבה אחת מספיקה.

6. מדביקים בעזרת דבק חזק מתלה בקצה העליון של הבית ומכסים את החיבור עם עיסת נייר טחונה או נייר טאלט ספוג בדבק פלסטי.

אני באותו אופן גם הדבקתי בתוך הארובה "תמרות עשן" מחוט מתכת דק.

7. לאחר ייבוש מלא של הדבקים צובעים את הבית בצבע על בסיס מים (כל צבע אקרילי, מכל חברה טוב למטרה)

לקבלת צבע שקוף, החושף את קרעי הנייר הישן, מדללים את הצבע במים.

8. מורחים לקה על בסיס מים על גבי כל העבודה. לאחר הייבוש ניתן להדביק אלמנטים נוספים לנוי (אצלי הכיתוב HOME ממדבקות סול ולכן לא מתאים למרוח עליו לקה)

9 וכעת השלב המהנה ביותר – תולים על הקיר ומציגים לראווה את אוסף המיניאטורות שלכם-

הנה בית דומה שהכנתי באותה דרך להגריטה-

1.

2.

3.

ולסיום,  במידה ואתם מכינים פרוייקט דומה או נעזרים איכשהו בהדרכה ובא לכם לשתף בתוצרים אשמח לראות ולצרף לכאן קישור 🙂

יצירה מהנה,

נילי.

Read Full Post »

איך מחבקים קיפוד? בזהירות.

טוב, עידנתי קצת את הבדיחה המקורית אבל אתמול באמת חיבקתי קיפוד.
קיפודה.
יעל קיפודים (כמה הופתעתי לגלות פעם שיש לה שם משפחה אחר לגמרי….) האישה והמותג (עיין ערך כלוב ציפורים) חגגה את יום הולדתה, ולנו היה העונג לחבק אותה אתמול ….

מרב שהיה אמור להיות קל להכין לה מתנה, כי כולם יודעים כמה היא אוהבת קיפודים, ומה הצבע האהוב עליה, אין לתאר כמה הסתבכתי….
הבית שלה הוא הבית הכי עמוס פריטי אומנות שראיתי בחיים, וכידוע לכם (כי כל ה500 איש שיקראו את הפוסט הזה מכירים אותי כל כך טוב!) אני מבקרת בבתים של יוצרים לעיתים מזומנות- אבל על הבית שלה המציאו את "אין דברים כאלה".
היות וכך נתקפתי תחושת we're not worthy וכמה עבודות קודמות נגנזו וישארו בלית ברירה כאן אצלי (סתם דמגוגיה- יש לי זוג ינשופים חדש מעיסת נייר ואני מאוהבת!!!!)
זה מה שבסופו של דבר נמסר ליעל באהבה –
קופסאות פיצ'פקס מטופלות עם ידיות/פסלי קיפודים מעיסת נייר.

הקיפודים שונים ועוצבו במקביל בכדי שבסופו של דבר אוכל לבחור את היפה ביותר ולתת ליעל.
לא בחרתי (מה דעתכם באמת?) אז ומזל שהיו לי בבית שתי קופסאות זהות 🙂
אחד בנוי על חצי כדור קלקר וכולו עיסת נייר, והשני קוציו הם למעשה איצטרובל.

כמיטב המסורת מעבר למתנה יצרנו יחד "ספר שמן" כל חברה הכינה דף אחד ואת כולם כרכנו יחד לספר עבה עבה.
הנה הדף שלי (שהוכן בלחץ 4 שעות לפני השעה היעודה, תוך כדי חילוץ מדבקות מידיה החומסות של רוני…ממש הרגשתי את הקלישאה "יורים עליך" תוך כדי העבודה…)

היה ערב משובח ונעים כל כך- תודה למארגנות, תודה לחברות והמון המון מזל טוב ליעל.

סופש נעים לכולם,

נילי.

Read Full Post »