הגודל לא קובע?

סיימתי עוד פרוייקט מתוך כנס הסדנאות באיטליה (כשארגז הקיטים יתרוקן, יש סיכוי שאפרגן לעצמי עוד נסיעה 😉 ).
מדובר באלבום הכי קטן שיצא לי להכין, 5#7ס"מ.
קטן יותר מפנקס פתקים סטנדרטי.
בהרבה.
את הסדנא העבירה EDWIGE שהיא יוצרת מקורית שאני מאוד מאוד אוהבת את הסגנון שלה ונרשמתי דבר ראשון לשתי הסדנאות שהיא העבירה.
הדבר הכי טוב שלקחתי ממנה זו טכניקה של קישוטי לבד מהממים שהיא מכינה בשכבות, בדרך כלל על גבי קארדסטוק שחור – שגזור מסביב ללבד ויוצר הדגשה נהדרת.

דווקא באלבומון הזה לא תראו קישוטים מדהימים, בגלל קוטנו ובגלל איזה אנטגוניזם שפיתחתי כלפיו תוך כדי העבודה, אבל בעבודות אחרות כבר יישמתי את השיטה שלה.

את האלבום הכנו עם קיט של קוזמו קריקט, קיט שמאוד אהבתי בסדנא הראשונה שקיבלתי ליצור איתו, ופחות התלהבתי כשזה חזר על עצמו לא עוד פעם אחת אלא עוד פעמיים.
בכל אופן, נאמנה להחלטתי להשתמש בחומרים המסופקים בקיט הסדנא, נשארתי עם הדפים האלה.
יצרנו נרתיק לבד תפור בתוכו ישמר האלבום

הנה הנרתיק עם הכריכה האחורית של האלבומון

השתמשנו במכשיר כורך שלדעתי טרם עשה עליה ארצה, ובכל מקרה לא אהבתי אותו מספיק כדי לזכור את שמו או להמליץ לכן עליו (חסרונו העיקרי שאפשר לחורר כל פעם דף אחד בלבד). אבל מחורר אחרת ובהחלט מתאים לפנקסים קטנים.
הנה שלי, שהוקדש לתמונות פורימיות

אז סימנתי V על עוד פרוייקט שהתחלתי בסדנא…. (לפני חצי שנה, מצד שני יש גם דברים שיושבים ומחכים לי מחוה"מ סוכות 2009….)
ממש לא אלבום שאהבתי או נהניתי להכין;
קטן מדי,
יותר מדי עמודים למספר התמונות שהתבקשנו להביא (מה שגרם לי לקשקש ג'ורנלינג ממש דבילי ומיותר),
וחוץ מזה שנהניתי להכיר את המדריכה, עיקר הסיפוק שלי מהסדנא הזו היה ההוכחה שאני עוד זוכרת משהו מהצרפתית שלי…

בכל אופן מפורים נחזור לחגי תשרי – גמר חתימה טובה,

נילי.

Read Full Post »

אפשר לסמן V על פורים?

פורים זה החג שאני הכי אוהבת.
בדרך כלל.

התחפושות, המסיבות, משלוחי המנות – כר פורה ונרחב ליצירתיות, שמחה עד השמיים, שטותניקיות – כל מה שהייתי רוצה לחשוב שאני (אף כי אני כבר מזמן לא, כנראה).
אורי, בתי הכורה, נולדה בפורים לפני 8 שנים. אם להיות קלישאתית לגמרי; אני נולדתי כאם…. עוד סיבה להנות ולחגוג כמו שצריך!
אלא שהשנה לא הצלחתי להיכנס לרוח החג.
קדמו לו שתי נסיעות עבודה של ערן בתוך שבועיים (בלעדיך אני חצי בן אדם. יותר נכון בלי שעות השינה שלי, לפחות 6 מטכ"ליות שאתה מאפשר לי כשאתה כאן, אני חצי בן אדם), קדמה ההחלטה שהפעם נחגוג את יום הולדתה של אורי ממש בתאריך, כלומר בשבת הזו (בד"כ איחור קליל של חודש שלם מתקבל בהבנה רבה מצד הנסיכה, הפעם רצינו מסיבת תחפושות עליזה (ומתישה), עם המון המון קניות, סידורים והכנות לקראתה, וקדמו שינויי מזג אויר שגרמו לי לצינון מעיק (בנושא הזה אני כמו בחור טיפוסי – אף סתום מכניס אותי לדיכאון עמוק ומסכת רחמים עצמיים) ונוסף על הכל, כאם כל הגשם של חמישי בערב הכניס אותי לחרדות וחוסר רצון להוציא את הילדים מפתח הבית בכלל (בטח שהם ימסו!!! אתם לא יודעים כמה הם מתוקים…).

טוב אז ברור שלא היה מה לדבר על לתפור לילדים תחפושות….

ממש מביך לספר, בתור אדם שמתיימר להיות יצירתי ובעל מעוף, אבל הנהנתי בהקלה כשהם אמרו שהם רוצים להתחפש ל…נסיכה וסופרמן.

כה בנאלי, כה סקסיסטי, כה קל למצוא בחנויות. מעולה.

אז זה לא פוסט יצירתי, ולא מעורר השראה כהוא זה. סתם בשביל התיעוד, שתדעו שהם התחפשו. 🙂 ושצילמתי:

אורי, נסיכה (אולי אני אמא לא אובייקטיבית, אבל איך מתאים לה הנסיכותיות הכפרית הזו):

אופיר, סופרמן ("אם תיהיה רוח חזקה אני אעוף", הוא אמר לפני שבועיים כשקנינו את התחפושת, והבוקר היו רגעים שחשבתי שהוא צדק…)

ואם הוא סופרמן זה אומר שהוא לא יאסוף כל חילזון מסכן שיקרה בדרכו???

ורוני, בתחפושת המתוקה עלי אדמות -איה:

[הדוגמנית הצעירה לא שועה להוראות הבימוי ולא מאפשרת תמונה אחת בעמידה…]

בשלב זה השכנה קלטה אותנו והתחילה להשמיע צווחות התלהבות, אז רוני תקעה בה את מבט ה- get a grip woman, זו רק אני…

טוב, נוסטלגיה – הנה אורי לפני 6 שנים ואופיר לפני 3, עם אותה תחפושת …

[והנה ילדה שכן עומדת כשמבקשים ממנה…]

אז הנה, סימנתי V על פורים 2010,

ועכשיו אצה רצה להתארגן על המסיבה של אורי מחר בערב, מסיבת יום הולדת / תחפושות / בנות / פיג'מות / כל התשובות נכונות…

24 בנות, 16 שעות, שתי ארוחות, שתי הפעלות יצירה, 3 משחקי חברה, 2 סרטים, 4 פרסים לכל ילדה  והמון  המון באלאגן… (למה הייתי צריכה את זה?)… תמונות, רעיונות ועיצובים בפוסט הבא.

חג שמח לכולם,

נילי.

Read Full Post »

רגע!!!פורים לא נגמר….

האתגר החודשי ב"מיקסים" (מי עוד לא מכיר את הבלוג הכי שווה בארץ?) היה להתחפש ליוצר אחר.
החלטתי שבאמת הגיע הזמן להתחפש למישהו עם כשרון…
🙂
אז "התחפשתי" לקית הרינג. אבל תירגמתי אותו לעיצוב תלת מימדי בעיסת נייר.
הכסא עצמו (הבסיס) היה בן 30 לפחות, כסא פלסטיק דהוי ועם המון מדבקות של "דני" עליו (כן, כבר הודיתי כאן בבלוג שאני זקנה, עכשיו אתם מבינים עד כמה…) אבל עם ערך סנטימנטלי….
בניתי לו משענת מקאפה עבה, ציפיתי הכל בעיסת נייר צבעתי וציפיתי בלקה (עניין של 15-20 שעות עבודה – לא רציני…..).

למי שלא בעניין של להתעמק עכשיו בביוגרפיה של קית הרינג רק אזכיר שהאמן הנפלא ביקש להעביר מסר של שוויון חברתי בין המינים והגזעים בעזרת הדמויות הצבעוניות והסמלים האוניברסליים שלו (תינוק זוחל, לבבות וכו').

אז יש לנו מסרים חברתיים ופוליטיים
יש לנו מיחזור
יש לנו ערך סנטימנטלי של שימור כסא הילדות שלי
ויש לנו סיכוי לזכות בהגרלה שווה במיקסים.
והכל בעבודה אחת.

שווה, לא?

Read Full Post »

חג גדול לילדים!

ולדעתי גם למבוגרים.
אני מתה על החג הזה !!!

גם תחפושות, גם משלוחי מנות, גם מסיבות ריקודים (פעם…בחיים אחרים…) וגם – למי שמעריך – אלכוהול לרב.
אבל בבלוג הזה לא עוסקים באלכוהול אלא ביצירה 🙂 ורציתי לחלוק איתכם איזה יופי של דברים לפורים אני והבכורה הכנו השנה.
כל ההדכות לקוחות מהאתר של איימוס ונכתבו על ידי טל צפריר.
אז מה היה לנו – קודם כל אריזות למשלוחי מנות בכמה גדלים –
הגדולים- לשמחתי גם משלבים מיחזור של קופסאת פלסטיק, הם ילקחו ביום ראשון לגן ולביה"ס, ונראים כך:

הקטנים יותר ימסרו לחברות של בתי – וכאן הליצנים התאספו לתמונה קבוצתית :

וכך נראה המשלוח הקטן-אך-הורס שטרם הוחלט מי יקבלו (וזה הזמן להתנצל עלהצילומים המחרידים – היא כל כך מתוקה במציאות….):

ויש את וריאציית השיפוד המתוק בהתאמה לאווירת פורים, ולידו כמה רעשני פעמונים חמודים.

זהו. עד כאן יצירתיות לחג- את התחפושות לבושתי אגלה, קניתי בחנות… אז ילדיי יהיו שגרתיים אבל מאושרים בתור כבאי , סופרגירל וקליפורד הכלב האדום בגרסת 6M .
גם אתן כבר מפנטזות על העמודים המעוצבים של פוסט-פורים???

חג שמח!!!

Read Full Post »