ביום שישי האחרון השתתפתי בסדנא שהעבירה הדר ליצירת אלבום בכריכת לבד.
עכשיו אגלה לכם שהשתתפתי כבר באינספור סדנאות בחיי (הקצרים) והרבה מן הפרוייקטים נשארים לא גמורים.
כמעט בלתי אפשרי לסיים אלבום בפרק זמן של סדנא. ואיכשהו אחרי סדנא אתה מתעסק עם דברים אחרים ושוכח לחזור לאותו פרוייקט שהתחלת בסדנא. ככה זה אצלי בכל אופן…
אבל מבחינתי הסדנאות נועדו ללמד אותי טכניקה או רעיון עיצובי חדש, וגם אם האלבום לא יגיע לשלב המוצר המוגמר לעולם, אני אחיה עם זה בשלום.
בכל אופן הפעם זה לא קרה. חזרתי וכעבור שעתיים (קצת הייתי חייבת להתייחס גם למשפחה, לא נעים…) כבר תפרתי ואף לימדתי את אורי לתפור לבד, ורק חיכיתי לשעת הכושר (יום ראשון בבוקר כשרוני תירדם) בכדי לסיים את האלבום הזה.
זה סימן לכך שלא רק שהייתה סדנא נהדרת אלא שהמדריכה הצליחה, מעבר להעברת החומר הלימודי (במקרה הזה, דבר בסיסי ביותר, שהיה מאוד חסר בארסנל הידע שלי – תפירת לבד ידנית, בתך שיניים), לעורר בי המון מוטיבציה והעיקר – השראה.
אז קודם כל תודה הדר, אנחנו מכירות ברמה הוירטואלית כבר זמן רב, ואנחנו גם מכירות אישית דרך תכתובות והחלפות ומפגשים, אבל בכל פעם שאני פוגשת אותך, אני לומדת להעריך (טוב, נו…להעריץ, אני אהיה פתטית…) אותך יותר ויותר.
והנה האלבום החדש שלי שהוכן – מה שנקרא from scratch מלבד, חוט רקמה ודפים.
זו הכריכה הקדמית (תודה לאילאיל על חיתוך ה"סווירל" המהמם), ואני חייבת להודות שהתפירה ממש גרועה, אני ממש מבטיחה (לעצמי) להשתפר.
התמונה הזו מראה את הטקסטורה של הלבד ומאוד מתאימה ליום חורפי כמו היום –
הכריכה האחורית:
בגלל שכל העניין כאן זו כריכת הלבד, הרשיתי לעצמי להיות מינימליסטית מאוד בעיצוב הדפים (מה שאגב, מאוד מוצא חן בעיני שאר בני המשפחה שקצו בגל העומס, הקריעות, השכבות, המריטות וה"הדבק כפי יכולתך" שעובר עלי לאחרונה…).
חוץ מדפים רגילים עם תמונה וכותרת יש גם כיסים שבתוכם הכנסתי תגיות לכתיבה (ג'ורנלינג).
כפולה ראשונה (הצד הימני לא גמור, שכחתי לחזור אליו ונזכרתי רק בזמן הצילמונים):
הנה הכיס הראשון אז צילמתי בכמה מצבים: התגית בכיס
נשלפת –
ו…. בגלל שהוא הרחק מעבר לים, נוותר גם על שארית הפרטיות האחרונה, ונאפשר לערן לקרוא, לפחות על גבי המסך, מה ביתו אמרה עליו היום:
וההמשך –
ולסיום כשאמרתי from scratch אז כאן רואים איך הרכבנו את הדפים על אקורדיון קארדסטוק (נייר מעט יותר עבה מבריסטול) ששני צידיו מודבקים לכריכת הלבד.
אז תודה להדר
נשיקות לערן
ושירד המון המון גשם – אמן.
נילי
יצא מקסים. ואכן לא תמיד צריך להעמיס…
(:
נראה שאת משתפרת מאודדדדד בתפירה!
כאן זו תפירה ביד, ואם תסתכלי בעיון תמצאי המון פישולים , אבל תודה 🙂
נילי, האלבום נפלא ואיזה כיף שהצלחת לסיים אותו.
כשהתחלתי לגלול מיד חשבתי לעצמי – איזה יופי שיש לכם תמונות של כל המשפחה יחד ושרואים שצילם את זה צלם מקצועי ותהיתי אם כמו האמריקאים הלכתם לצילומי סטודיו משפחתיים… אבל איכשהו, מהמעט שאנחנו מכירות, היה לי קשה להאמין שעשית דבר כזה ואז הגעתי לתמונה האחרונה והבנתי מאין התמונות (-:
אוהבת את כל העמודים ואת הרעיון של הלבד גם והכי הרה אוהבת את התגיות.
תודה.
אחרי שבמסיבת הבריתה של רוני היה צלם ושנה שלמה היה לי תמונות לגן/ ליום המשפחה/לפרוייקטים שלי הבנתי איזה כיף זה וכה שמחתי שאחות של ערן לקחה את אותו צלם ממש לבר מצווה- ידעתי שגם השנה בפעם השניה בחיי יהיה לי מה לשלוח לגן ביום המשפחה….(בעיקן הדיגיטלי ממש לא אכפת לצלם לצלם עוד ועוד בוק שלם לכל אורח….)
לפני כן בחיים לא מצאתי תמונה של כל המשפחה יחד (מי יצלם??)
יצא ממש יפה!
לא רואים בכלל את הפישולים שאת מדברת עליהם…(אני לא רואה, בכל אופן…)
כל הכבוד שבאמת סיימת את האלבום אחרי הסדנא 🙂
למרות השעה המאוחרת כאן (בערך 2 וחצי לפנות בוקר) אני לא יכול שלא להגיב לאלבום היפיפה. קראתי את מילותיה של בכורתי, לא הפסקתי להריץ את העמוד למעלה ולמטה רק בכדי לא לפספס שום פרט מהבלוג, ובעיקר – הייתי רוצה להחמיא לך (שוב) על מעשה ידיך!
האלבום, כמו גם התמונות – מדהים!
מערבות ארץ הנשיא השחור הראשוןבוקר טוב!
מקסים!
איזה יופי של תמונות!
אני כבר מחכה לסיים את זלי.
ואיזה חמודה אורי- מה שהיא אמרה על ערן- נחת אין ספק! 🙂
יווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו מ ה מ ם !!!
עזבי את זה שאני נמסה כאן מרוב פרגונים 🙂 ותודה רבה רבה על זה!!!! (מה שנקרא "תמשיכי תמשיכי")… אבל האלבום עצמו משגע וחוץ מזה עשית את התפירה כל כך יפה! (יצא כל כך מדוייק, כמו חיילים התפרים!!), כל הכבוד ומאד אהבתי את התגיות (ובמיוחד את מה שאורי המתוקה כתבה…).
תודה ענקית!!!
שיו, את חרוצה – ואני יכולה להעיד ממקור ראשון שהאלבום נראה נהדר בתמוונת כמו במציאות (השתפאת יקירתי נפלא בצילומים)
מחכה לרגע שאשב לסיים את שלי.
מותק של אלבום, ובאמת תמונות כמעט "אמריקאיות" – אבל איזה כיף
שיש לך אותן!
ואני מעריצה את ערן על ההתמדה בהשארת תגובות!
🙂
יצא לך אלבום מהמם.
גם אני ממעריצות הדרלינג 🙂
האלבום שלך יצא יפהפה, התמונות שלכם מדהימות!
תודה
מקסים. האלבום, התמונות, המילים החמות…
(כמעט) כמו ערן, גלגלתי מעלה ומטה שוב ושוב ובהיתי בחיוך 🙂
מקסים! אני פשוט נפעמת מאיך שאתן הסקראפריות עושות את זה מאפס.
זכיתי לראות את שלב החיתוכים- ובחיים לא הייתי חושבת שזה מה שיוצא מהם בסוף.
אני מתה על התמונות! חייבת לקחת את המשפחה ולעשות "בוק".
איפה הימים שפעם בשנה המשפחה היתה הולכת לצלמניה ומצטלמת כמו שצריך?…..
אשריך שיש לך ילדה כזו חכמה ואוהבת (ובעל מפרגן….)
וואו
זה ממש ממש ממש חמוווווווווווד
את ממש טובה